עריכת הדף "מסכת ביצה"

ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=2&format=pdf מסכת ביצה]''' יש 5 פרקים ו39 דפים.

המסכת עוסקת בדיני יום טוב.

== ביאורי הרבי ==

בסיום המסכת שנינו: אין משקין ושוחטין את המדבריות, כלומר למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. 
===הלכות שחיטה===
בגמרא נשאלת השאלה, מה אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את הבהמה לפני השחיטה. יש בכך שני טעמים: א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר. ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.
===איסור תחומין ביו"ט===
בהמשך הגמרא מובא: תנו רבנן, אלו הם בתיות ואלו הן מדבריות, מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות לישוב ברביעה ראשונה, ואלו הן ביתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ולנות בתוך התחום. ומכאן, שהיתר השחיטה הוא רק בבהמות הנמצאות בתוך התחום, אבל או רלצאת ולקחת בהמות מחוץ לתחום כדי לשוחטן.
====תירוצו של החתם סופר====
הרבי מקשה, כשם שהתירו מלאכות אוכל נפש ביום טוב, כך יתירו איסור תחומין ג"כ. ומביא את תירוצו של ה[[חתם סופר]], שאיור תחומין אינו בכלל מלאכה, אלא הוא איסור חדש ונפרד, ובזה אינו ההיתר של מלאכת אוכל נפש.

לכאורה יש להקשות, הרי איסור תחומין נאמר בשבת "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביו"ט. ומסביר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרח ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא.
====שיטת המהרש"א====
אם כי תירוץ זה הוא דווקא לפי הדיעה שהמן לא ירד גם ביום טוב, אך קיימת גם דיעה אחרת{{הערת שוליים|ביצה ב, ב. תוד"ה והיה.}}, ולפי זה מההכרח לומר שאיסור תחומין ביו"ט הוא בכלל מלאכה. כן משמע גם מדברי המהרש"א ב[[כתובות]]{{הערת שוליים|ז, א.}}, שהקשה למה לא התירו תחומין לצורך כשם שהתירו שאר מלאכות גמורות. המהרש"א מסיים את קושייתו "ויש ליישב", ועל פי הסברם של מפרשי המהרש"א כוונתו היא כי ההיתר של מלאכת אוכל נפש היא רק בגוף האוכל נפש, ולא לקרב עצמו אל האוכל נפש.
==כפילות משנה==
בזאת מתרץ הרבי קושיא אחרת: למה צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להשקות את הבהמה לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב ב[[מסכת תמיד]], "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. ומתרץ, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביו"ט. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון שדווקא בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר יהיה למזבח וכל העור לכהנים משא"כ בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את בהמה מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.
=== ביאורים נוספים ===

*'''לט א.''' מי שמילא מבור של הפקר ביו"ט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=171 שערי המועדים חלק א' עמ' קפ (עמ' 171)]

*'''מ א.''' אין משקין ושוחטין את המדבריות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=278 תורת מנחם חל"ד תשכ"ב חלק ג' עמ' 251 (עמ' 362)]

*'''מ א.''' רש"י ד"ה משום סרכא דמשכא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=163&hilite= לקוטי שיחות ח"ו עמ' 152 (עמ' 153)]
==ביאורי נשיאי חב"ד==

{{צצ|154|עמודים=146-עד}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]