עריכת הדף "אליהו כי טוב"

הרב '''אברהם אליהו כי טוב''' (שם נעורים: '''מוקוטובסקי'''. [[תרע"ב]]- [[תשל"ו]], 1912-1976) היה עסקן ציבורי שנמנה על אנשי הפלג הקיצוני בפועלי אגודת ישראל ("פאג"י"), עורך בטאון "הקול", איש [[חינוך]] וסופר מוכשר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ורשא]] ב[[ד' ניסן]] [[תרע"ב]] להוריו מיכאל ורחל מוקוטובסקי, שהיו חסידי פשיסחא. בשנות ילדותו עברו הוריו להתגורר בעיירה אופולה הסמוכה ל[[לובלין]], ובהיותו בגיל 17 חזר לורשא כדי להשתלם בלימודיו התורניים, כשלפרנסתו הוא עוסק במלאכת כפיים. בהיותו בורשא, החל לעסוק בפעילות הציבורית של [[אגודת ישראל]], וכן עסק בהוראה.

בעקבות פעילות במסגרת 'אגודת ישראל', התקרב אל המזכיר הכללי של האגודה בפולין רבי אלכסנדר זושא פרידמן, ונישא לאחותו הצעירה הינדא רבקה. מייד לאחר נישואיו עלה יחד עם רעייתו לארץ ישראל, ובשנת [[תרצ"ו]] הגיע לארץ ועסק לפרנסתו כפועל בניין.

תקופה קצרה לאחר מכן, הצטרף לתנועת אגודת ישראל שפעלה בירושלים (פא"י), ובהמשך כאשר הנהגת התנועה הביעה יחס פשרני בנוגע ל[[ציונות]], החליט יחד עם מספר מחברי האגודה לפרוש מההנהגה הכללית, והקימו את תנועת "פורשי אגודת ישראל" (פאג"י). בשנים הראשונות לפעילות התנועה היה הרב [[אוריאל צימר]] העורך הראשי של בטאון התנועה שנקרא בשם "הקול", אך לאחר שעבר להתגורר באמריקה לצורך טיפולים רפואיים, עבר התפקיד לידיו של מוקוטבסקי, והוא פרסם שם מאות מאמרי הגות תחת שמות עט שונים.

בנוסף, היה העורך של העיתון היומי שיצא לאור על ידי האגודה, "היומן", ואת הביטאונים "עתידינו" ו"קוממיות". פעמים רבות חתם את מאמריו בשם העט '''אליהו כי טוב''', ולימים אימץ שם זה כשמו הרישמי.

בשנת [[תש"א]] ייסד את בית הספר החרדי לבנים "שילה" בירושלים, ועמד בראשו במשך שמונה שנים.

על אף שהסיבה הרישמית לפרישתם שלו ושל חבריו מאגודת ישראל הייתה בשל זיקתם לציונות, בשנת תשי"א החליט להצטרף לרשימת "אמוני ישראל" בבחירות לכנסת, אך בעקבות הכשלון בבחירות ועקירתם מישראל של חבריו להנהגת התנועה [[אוריאל צימר]] ו[[אברהם פרשן]], התאכזב מהעסקנות הציבורית והחל לעסוק בכתיבה ספרותית והמשיך לפעול בתחום זה עד לפטירתו.

נפטר במוצאי שבת ב[[ו' אדר|ו' אדר א']] [[תשל"ו]], ונטמן כמנהג ירושלים עוד באותו לילה בהר המנוחות בירושלים, בליווי האנשים הקרובים אליו, אברהם טרגר והאדמו"ר מאמשינוב.

==קשריו עם הרבי==
בשנת תשי"ג ביקר אצל הרבי במסגרת מסעו לארצות הברית, והיה אצל הרבי ב[[יחידות]] במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל, והרבי הרגיע אותו שהצעירים שאינם שומרי תורה ומצוות עוד יתהפכו ויחזרו בתשובה, כשבכך רומז לו הרבי על החזון שלו להקים מערך של שלוחים שיפעלו לקרב את הצעירים ליהדות{{הערה|'הרבי' עמוד 307 ואילך.}}.

הרב [[צבי גרינוולד]] העיד ששמע ממנו שבאותה יחידות אמר לו הרבי: "לוּ היו לי כמה עשרות צעירים, שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר', הייתי כבר מחולל שם מהפכה"{{הערה|1=[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 מלחמת תנופה]''', [[שבועון התקשרות]] 692.}}. 

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן . . שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים הצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}.

יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}.

==ספריו==
*'''חסידים ואנשי מעשה''' - [[סיפורי חסידים]] (שתי כרכים, תשט"ו-תשכ"ו{{הערה|חלקי הספר פורסמו בהמשכים תחת כותרים שונים והם כוללים את הקונטרסים: '''במעונות אריות''' ([[תשט"ו]]), '''כחודו של מחט''' ([[תשט"ו]]), '''בחסד עליון''' ([[תשט"ז]]), '''הפותח שער'''([[תשט"ז]]), '''כתר מלכות''' ([[תשכ"ו]]).}}.
*'''[http://hebrewbooks.org/33466  איש וביתו]''' - הנהגות הבית היהודי והלכות טהרה, [[תשי"ז]].
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}.
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים ([[תשכ"א]]).
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הבו גודל''' - בעיות החינוך בדורנו, [[תשל"ב]].
*'''ששה פרקים לבן דורנו''' - [[תשל"ה]].

==משפחתו==
*חתנו, חנוך בן ארזה, מו"ל.
*בנו, עודד כי טוב.
*בנו, [[שלום צבי כי טוב]], חסיד חב"ד.
*ביתו, הציירת רחל קיציס.

==לקריאה נוספת==
* חתנו חנוך בן ארזה, בהקדמה לספרו "חסידים ואנשי מעשה", הוצאת תשנ"א
*זאב קיציס, '''[musaf-shabbat.com/2011/03/20/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%9f-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a9%d7%97%d7%90-%d7%96%d7%90%d7%91-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a1/ המהפכן מבית פסישחא]''', במוסף שבת של [[מקור ראשון]], גיליון 710, פרשת צו, תשע"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: כי טוב, אליהו}}
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:עסקנים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]