עריכת הדף "אליעזר ננס"

[[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]
הרב ר' '''אליעזר ננס''' נולד ב[[שבת קודש]] ה' [[סיון]] [[תרנ"ז]] ב[[חרסון]] שב[[אוקראינה]]. נשלח לסיביר לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת מצוות וחגים, מסופר כי [[הרבי]] אמר עליו כי הוא ראוי להקרא '[[בינוני]]' כפי המופיע ב[[תניא]] {{מקור}}.

==ביוגרפיה==
[[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש שלא נכנע']]

שם משפחתו המקורי כפי שנקרא סבו ר' דובער היה גוראריה וכידוע שהיה קשור לבית רבי. {{הערה|מפי יחזקאל גולד}}

בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], הרבי אמר לו אז כי "כמו שלחרבו של פרעה לא היתה שליטה ב[[משה רבינו]] כך יהיה אצלך, ששום חרב לא תשלוט בך".

למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].

זכה שאדמו"ר הרש"ב שלחו לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]].

==מאסרו ועונשו==
בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ"ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על לימוד התורה עם ילדים ופתיחת "חדרים" לעשר שנים עבודת פרך בסיביר.

גם שם המשיך לעמוד ב[[מסירות נפש]] על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ועמד בקנאות שלא יגעו בזקנו ובפיאות ראשו שלא פעם אחת היה זה כמעט על חשבון חייו.

באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ר' אליעזר לא הכניס מאומה לתוך פיו במשך כל ימי חג ה[[פסח]] למרות שהיה זה סכנת נפשות ממש. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולניה]] שנפטר שם.

כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עבר על צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. "לפי חשבוני", אמר פעם ר' לייזר, "ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים".

מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל היתה האמונה בדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.

הוא נשלח למאסר בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל 40, וחזר מסיביר בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60.

==ירושלים==
אחד עשרה שנים לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] שם חי ב[[ירושלים]].
במשך שנות מגוריו בירושלים דאג לו ר' [[בנימין זילברשטרום]] לכל צרכיו וטיפל בו כבן. נפטר בשבת פרשת [[ויקרא]] י"ג [[אדר]] ב' [[תשנ"ז]] בהיותו בגיל מאה.

הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]]. מנ"כ בהר הזיתים.

==ספרו==
במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ברוסיה הסובייטית, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור (על ידי [[היכל מנחם]] ירושלים בעריכת ר' [[נפתלי צבי גוטליב]]) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם לאנגלית ("סובוטא") ולשפות נוספות.

לפני הדפסת הספר הוא שלח עותק לרבי, הרבי העיר לו על כמה מהסיפורים שכדאי להורידם מהספר מכיוון שנראים קצת רחוקים מהמציאות.{{הערה|מפי יחזקאל גולד}} 

==רחוב על שמו == 
[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]
ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]] ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך משיכון חב"ד אל בית הכנסת חב"ד הנמצא ברחוב חנה) "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העיריה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו ונזכרו באיש מסירות הנפש.


==קישורים חיצוניים==
*[http://www.levbreslev.co.il/?action=showobject&sn=2_1716 חלק מסיפורו של ר' לייזר כפי שנרשמו על ידו בספרו "סובוטא"]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר "מעלה הרב ננס" על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס]


{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ננס אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ננס אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ננס אליעזר]]