עריכת הדף "שנה מעוברת"

'''שנה מעוברת''' הינו שינוי בלוח השנה, בו מוסיפים חודש נוסף למעגל השנה כדי להשוות את מחזור השנה היהודי שנקבע לפי סיבוב השמש מסביב לכדור הארץ, עם הסיבובים המהירים יותר של הירח. בזמן שמוסד הסנהדרין היה קיים היו מעברים את השנה על פי שיקול דעתם של חברי הסנהדרין ולפי החישובים שעשו. כיום בהיעדר סמכות הלכתית, השנים המעוברות נקבעות מראש, ובכל שנה מעוברת מעברים את חודש אדר, וישנם שני חודשים אדר, ושלוש עשרה חודשים במעגל השנה.

==הסיבה לעיבור השנה==
בני ישראל מונים את ימי החודש לפי הירח{{הערה|תלמוד בבלי מסכת סוכה כט, א: {{ציטוטון|ישראל דומין ללבנה ומונין ללבנה}}.}}, שמסיים להקיף את כדור הארץ פעם בשלושים יום{{הערה|חישוב מדוייק מגלה שהירח מסיים את סיבובו בפחות משלושים יום, ולצורך כך בלוח השנה היהודי ישנם חודשים חסרים וחודשים מלאים, כשחודש מלא כולל שלוש יום, וחודש חסר - עשרים ותשע יום.}}, ומונים את ימי השנה לפי השמש, המסיימת להקיף את כדור הארץ פעם ב-365 ימים, דבר שיוצר מידי שנה הפרש של 11 ימים.

היות שהתורה מצווה על בני ישראל {{ציטוטון|שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים טז, א.}}, היינו שבני ישראל מצווים לחגוג את [[חג הפסח]] דווקא במזג אוויר של אביב{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה כא, א}}, מצווים בני ישראל להשוות את שנת חודשי הירח לשנת השמש, כדי שלא יווצר מצב שחג הפסח יחול בחודשי החורף. לצורך כך מוסיפים פעם בשלוש שנים חודש נוסף בן שלושים יום, כדי להשוות את מעגל השמש ומעגל הירח.

===עיבור השנה===
כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והיתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשיובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע.

עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}}.

עיבור השנה מתבצע בחודש אדר ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת הבר מצוה שלו חלה בשנה מעוברת, יצטרך לחגוג את בר המצווה שלו בחודש השני.

בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים בשבת אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}).

==בתורת החסידות==
{{פסקה חסרה}}
===ההוראה משנת העיבור===
הרבי לומד משנת העיבור שענינה הוא למלא את החסרון של שנת הירח (שנקרא בשם 'מקבל' היות והוא מקבל את אורו מהשמש) לעומת שנת השמש, דבר המורה לכל יהודי (שדומה ללבנה, כמו שמוסבר רבות בתורת החסידות) שהוא צריך לשאוף למלא את חסרונותיו ולהשלים את הפגמים שלו עד שהוא ישתווה למעלת המשפיע{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10694.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצד].}},

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]