עריכת הדף "חיים משה אלפרוביץ'"

החסיד ר' [[חיים משה אלפרוביץ']] תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] היה מקושר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==צעירותו==

נולד בעיירה [[וויעזנא]] שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ"ט]] לאחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[ליובאויטש]] שם למד בכיתות הצעירות ולאחמ"כ בישיבה עצמה, לימודיו ב[[ליובאויטש]] נמשכו כשש שנים עד שנת [[תרע"ז]] שאז נדד יחד עם כל הישיבה ל[[קרמנצ'וג]]. 

כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]] ב[[מאמרי חסידות]] וכן פרקי [[תהילים]].

באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.

זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]] הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא מייד התקשר ל[[אדמו"ר הריי"ץ]] שאף מינה אותו להיות משמשו וכחלק מתפקיד המיוחד הזה שכיהן בו עד שנת [[תרפ"ב]] התגורר בחדר מתחת לחדר [[אדמו"ר הריי"צ]], 

מסופר עליו שכששמע שהצאר הרוסי נרצח הזדעק, מה??? הצאר נרצח??? מהיכן ניקח כעת משלים ל[[ספירת המלכות]]?...

==נישואיו==

בשנת [[תרפ"ב]] שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה [[דלהינוב]] או [[וויעזנא]] שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה [[ז'עמבין]] ולהתארח בבית רב ההעיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל רובין שהיה שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי בארצות הברית שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מ[[וויעזנא]] מכיוון שבנם התחתן וגר כעת ב[[ז'עמבין]] ובאמת משפחתו ראו את המודע וחידשו איתו את הקשר.

לפרנתו שימש כ[[שוחט]] בכמה מקומות בתחילה ב[[נעוועל]] אחר כך גם ב[[מוסקבה]] והסביבה. 


==עליתו לארץ ישראל==

לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[וורשא]] שם נכנסו אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך. אדמו"ר הריי"ץ ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. [[אדמור הריי"ץ]] בירך את שני ילדיו שהיו חולים ברפאוה שלמה ובאמת אחד מהם שהיה במצב קשה שאפילו הרופאים התיאשו ממנו החלים בזכות הברכה.

גם ב[[ארץ ישראל]] שימש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] ויצא לו שם שם טוב וכולם היו באים לשחוט אצלו דווקא. בשלב כל שהוא התפטר מעבודתו כשחוט כי שם לב לכך שפוגע בפרנסתם של השוחטים שהיו לפני שהגיע ופנה לעבוד במפעל ים-המלח.

באלול [[תשט"ו]] נסע לראשונה ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארה"ב ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי,
בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא"ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]] עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה. לא נאום נמלץ ולא איזה סיפור על גבורתו אלא רק "[[עבודה]]" שהיה בעצם כל מציאותו.

נפטר בכ"ג שבט [[תשל"ז]] על מצבתו נכתב בהסכמת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] "שהיה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו"

פעם התועדו החסידים ר' [[נחום גולדשמיט]] ור' [[פניע אלטהויז]] ועלתה ביניהם השאלה: הכיצד ייתכן שכל התמימים שהכירו השתנו מלבד ר' חיים משה שלא השתנה כלל? נענה אחד מהם ואמר "כל התמימים שהכרנו, ב[[ליובאויטש]] שמעו ליובאויטש, וכישצאו לעולם שמעו עולם הזה. ור' חיים משה בליובאויטש שמע [[ליובאויטש]] וכשיצא הפסיק לשמוע.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]