עריכת הדף "מים התחתונים"

ביום השני ל[[בריאת העולם]], חילק הקב"ה את ה[[מים]] שבעולם לשמים וימים, מהם נוצרו ה[[מים העליונים]] וה'''מים התחתונים'''.

נאמר ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}}: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}.

==השתוקקות למצווה==
המים הגשמיים היו קודם הפרדתן - רוחניים. וכך פירש ה[[בעל שם טוב]] את האימרה הזו:
{{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר הקב"ה הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[רחיצת ידים]] קודם ה[[תפלה]], [[טבילת מצוה]], [[טבילת טהרה]] ל[[תפלה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים לשתיה ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם.

מאז ברא הקב"ה את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעינות יכולה להמשך מאות ואלפים בשנים עד אשר אחד ה[[יהודי]]ם עובר עליהם ורוחץ ידיו ומברך [[על נטילת ידים]], או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.|מרכאות=כן}}

===אופן הירידה===
מובא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה שלח דף מב, עמ' ב'.}}: משל מחבית שהיו בה שמרים מעורבים ביינה. וכאשר מפרידים את שמרים מהיין אזי היין נעשה צלול יותר, והשמרים נעשים גסים יותר.

וכך גם בהפרדת המים העליונים מהתחתונים: שכאשר היו מעורבים היתה מציאות מסויימת, אך לאחר ההפרדה, הרי שהמים העליונים נעשו "דקים" ו"עדינים" יותר, ואילו המים התחתונים ירדו ונתגשמו, ונהפכו למציאות של מים, ועד שמצמיחים כל מיני תענוג{{הערה|פרק א' בתניא.}}.

===בבית המקדש===
בבית המקדש היו ב' ענינים שנעשו בגלל בכיה זו:

*על כל קרבן היו מפזרים [[מלח]] כמ"ש "על קרבנך תקריב מלח".

*ב[[חג הסוכות]] היו מנסכים מים על גבי המזבח (דבר זה נלמד בגמ' מיתור של  אותיות בפרשת הקבנות (פנחס)), ו[[שמחת בית השואבה|בעת השאיבה היו שמחים שמחה גדולה]].

וזה ששמחים בחג הסוכות על השאיבה של המים יותר ממליחת הקרבנות, כותב כ"ק אדמו"ר שליט"א:
{{ציטוט|תוכן=כי, אין במלח אלא התחלת התיקון, דאינם אלא תולדות המים ולא המים עצמם. וגמר ושלימות התיקון הוא בניסוך המים כמו שהם בלא שינוי. ועושין שמחה בגמרו של תיקון, כמובן.|מרכאות=כן}}

===פעולת המצווה===
"שאיבת המים היתה מן המעין – כמבואר מעלת המעיין ע"פ מ"ש בגמרא שמי המעין הם מהמים העולים בעננים, שיורדים למטה בתור מי גשמים ומחלחלים בעובי האדמה, ולאח"ז עולים מעומק הארץ דרך גידי האדמה מלמטה למעלה, וע"י שעוברים את ה"מיצר" דגידי האדמה, מזדככים המים ומקבלים את כל המעלות שישנם במי מעין – "מים חיים".

ונמצא, שניסוך המים מורה על הנתינת כח מלמעלה לבטל את ההבדלה שבין מים תחתונים לעליונים, בין גשמיות לרוחניות, וזאת כיון, שמיד כשנעשתה הבדלה זו – הי' הענין ד"(מחצתי ו)אני ארפא", היינו, שניתנה גם הרפואה לזה, שיוכלו לחבר התחתונים והעליונים (גשמיות ורוחניות), ועד ש"מים תחתונים" יוכלו להגיע למעלה יותר מכפי שהיו מצד עצמם בתחילת הבריאה, קודם ההבדלה".

==קיום המצוות==
מים תחתונים נקראים '''סוף מעשה''', דהיינו, קיום המצות בגשמיות בפועל ממש, שהם בבחי' מלכותך מלכות כל עולמים. אבל מכל זאת (אף שירדו למטה), מלכותך כתיב (בכינוי ך', כלומר, שלך). ששרשם הוא מבחי' [[מים העליונים]] שהם בחי' [[מלכות דא"ס|מלכותו של א"ס ב"ה]] בעצמו ובכבודו כביכול רק שנמשך למטה להיות [[מלכות כל העולמים]] ומים התחתונים.

==אותיות הדיבור==
מים התחתונים הם [[אותיות הדיבור]], וכאשר מדברים בהם דיבורי חולין וכו' אזי הם בוכים שרוצים הם להיות קמיה מלכא, כלומר, שידברו בהם דברי תורה וקדושה, ואזי יתעלו קמיה מלכא.

"ובזה שמעלה ניצוצות הקדושה, שהם האותיות, עושה נחת רוח גדול ליוצרו".

==בסדר ההשתלשלות==
מים העליונים נקראים [[עלמא דאתכסיא]] - שכל הברואים שב[[ים]] [[ביטול|בטילים]] אליו. אך מים התחתונים הם נאלצים לקבל את חיותם מ[[עלמא דאתגליא]], ולכן הם זועקים שזהו היפך מציאותם לקבל מבחינת [[יבשה]].

==ראה גם==
*[[מים שלנו]]