עריכת הדף "אחי תמימים חלם"

בשנת תרצ"ו הוקמה ישיבת אחי תמימים בעיר חלם כסניף לישיבת תו"ת ווארשא ונסגרה בשנות המלמחה.

==תולדות הישיבה==

בעיר הידועה חלם התגוררו רבים מבוגרי תומכי תמימים וורשא אטוואצק שפעלו רבות בעיר בהפצת היהדות והקמת שיעורים בחסידות.

בחג הפסח תרצ"ו התקיימה התועדות בביתו של הת' משה ברעלאנד מתושבי חלם, בהתועדות זו הוחלט לייסד ישיבת אחי תמימים בעיר, באותו מעמד מונה ליו"ר וועד הישיבה הת' יעקב יצחק רוזנבוים ולמנהל הישיבה ומזכירה נבחר הת' אברהם יצחק קורנבליט.

לאחר חג הפסח שלחו לכ"ק אדמו"ר הריי"צ ע"ד הקמת הישיבה והרבי שלח להם כי בשמחה גדולה הוא קיבל בשורה משמחת זו ונתן להם את ברכתו הק' להצלחה.
שמה של הישיבה התפרסמה בכל האיזור בשל מעלותיה הרבים ומכל האזור היו באים ללמוד שם.

בזמן המלחמה החליט הרבי הריי"צ להציל את התלמידים של תומכי תמימים, לאחר החלטה זו עשו השתדלות עצומה וכיסו את חובות הישיבה והעבירו חלק מהתמימים של ישיבת חלם יחד עם תמימים מישיבות אחרות לתומכי תמימים שבפולין וכן חלק עברו לארצוב הברית וכך ניצלו חלקם מהתמימים של ישיבת אחי תמימים חלם אך חלקם הגדול נשאר שם ונספו בשואה. 

==המלמדים בישיבה==

בהשתדלותו של הת' בנציון מיסטפליג נתייסדה הישיבה כסניף לישיבת תומכי תמימים וארשא אטואצק והחלו אז בשתי כיתות.
בקיץ של אותה שנה מנתה הישיבה כ-40 בחורים רובם היו מבני העיר אך חלקם היו גם נערי השדה, הר"מ של שיעור א' היה הת' אברהם גולדמן, הר"מ של שיעור ב' היה הת' פנחס מעלער שאח"כ יסד גם את הישיבה בלענטשנא.
שנה שלאחר מכן שנת תרצ"ז הר"מ דשיעור א היה הת' שלמה חיים מאגער והר"מ של שיעור ב' היה הת'פנחס קליין(במהלך שנות הישיבה שם היו שלוש תקופות בהם לא היה הת' הנ"ל בחלם ובמקומו שימשו הת' מאיר גלאזמאן, הת' יעקב פלוקינפלד, שכונה בשם יעק'ל ריקער וכן בשם יעק'ל פוריסאווער, והת' שלמה שטיין.)

==גשמיות הישיבה==

בישיבה היה וועד מיוחד שנועד לדאוג לגשמיות הישיבה אשר סידר אש"ל מלא עבור התמימים שגרו בערי השדה, אלו אכלו "ימים" אצל הבעה"ב בעיר, בראש הועד שימש ר' זאב ליברמן שהיה גובה כספים מבני העיר שהיו נותנים בד"כ סכום חודשי קבוע.
בנוסף לזה היו מקבלים כסף מישיבת תו"ת המרכזית באטוואצק, כסף זה נועד עבור משכורת לרמי"ם והצוות.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]