עריכת הדף "כשרות"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
המושג '''כשרות''', מציין דבר הנעשה באופן נכון וכשר, המותר על פי חוקי ה[[תורה]].


== שני מישורים ==
הכשרות מתחלקת באופן כללי לשני מישורים:

#הכשרות בעניני [[אכילה]] ו[[שתיה]] - על המאכל אותו רוצה ה[[יהודי]] לאכול, להיות "כשר". היינו, שהוא מותר לאכילה על פי חוקי התורה בענייני מאכל ומשקה.
#כשרות החפצים בהם האדם מתעסק - סביבתו של האדם צריכה להיות "כשירה". על היהודי להקפיד לראות ולשמוע דברים המותרים על פי התורה.

=== כשרות האכילה ===
בכשרות האכילה פרטים רבים, המתחלקים לסוג המאכל או המשקה.

{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע כשרות האכילה והשתיה]]}}
בשנת ה'[[תשל"ה]] פתח הרבי ב[[מבצע כשרות]].

במסגרת המבצע יוצאים [[חסידי חב"ד]] לבתי ישראל, מכשירים את כלי המטבח ומפרידים בין [[בשר וחלב|בשר לחלב]]. בעת פתיחת המבצע פתח הרבי קרן מיוחדת, המסבסדת 50% מהוצאות ההכשרה וקניית כלים חדשים.

==== בעלי חיים ====
לא כל [[חיות|בעלי החיים]] מותרים באכילה. התורה נתנה סימני טהרה, לפיהם נקבע אילו מן בעלי החיים מותרים:

*החיות והבהמות - לחיות והבהמות נתנה התורה שלושה סימני טהרה: 1. בעלת פרסה. 2. שוסעת שסע. 3. מעלת גרה. על החיה ל[[שחיטה|הישחט כהלכה]] ולעבור בדיקות שונות (כמו בדיקת ריאה) המבטיחות את כשרותן.

*דגים - סימני הטהרה בדגים הם 'סנפיר' ו'קשקשת'. כל דג בעל קשקשת נושא גם סנפיר.

*החרקים והשרצים לסוגיהם אסורים באכילה.

==== פירות וירקות ====
כללי כשרות הפירות והירקות הם [[תרומות ומעשרות]], איסור [[ערלה]], [[שנת השמיטה]] ועוד.

*'''ערלה''' - מרגע שתילת העץ ועד שמותר להשתמש בפירות צריכות לעבור שלוש שנים בהם אסור להנות מהפרות. בעיה נוספת: באם שתלו את העץ במשתלה, ועברו שנתיים ואחר כך העבירו את העץ למטע ישנם פוסקים המתירים לחשב את השנתיים הללו כחלק מהשלוש. אולם באם התפרק גוש האדמה שסביב השורשים במהלך ההעברה, צריך לספור את שלוש השנים מההתחלה{{הערה|זהו היסוד להוראה הרב [[ישראל יוסף הנדל]] ל[[איסור שתית ספרינג ופריגת]]}}.

*'''נטע רבעי''' או '''כרם רבעי''' - במהלך השנה הרביעית מנטיעת העץ צריך להפריש כנגד הפירות את שווים או להעלותם לירושלים ולאוכלם שם בקדושה ובטהרה, אך מכיון שהננו כיום טמאי מתים, לכן נותרה האפשרות הראשונה.

*'''תרומות ומעשרות''' - לאחר קציר היבול הוא נקרא '''טבל''' ואסור להנות ממנו. עד להפרשת התרומות ומעשרות:

::'''תרומה גדולה''' - דבר ראשון נוטלים חלק קטן (לערך אחד ממאה) ומפרישים עבור הכהנים. כיום חלק זה מבוער (כיון שאין כהנים טהורים שיאכלוהו).

::'''מעשר ראשון''' - לאחר מכן מפרישים עשירית מהיבול ומפרישים עבור הלויים. כיום יכולים הבעלים להנות מחלק זה (כיון שאין צריך לאוכלו דוקא בטהרה).

::'''תרומת מעשר''' - מתוך המעשר ראשון נוטלים עשירית ומפרישים עבור הכהנים. כיום גם חלק זה מבוער.

::'''מעשר שני''' - שנות מעשר זה נקבעות לפי השמיטה. ולכן בשנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית מפרישים מעשר זה, עשירית ממה שנותר לאחר הפרשת המעשר הראשון. חלק זה צריך להאכל בירושלים בקדושה ובטהרה (כמו נטע רבעי), הוא או שפדוהו בכסף וקנו בכסף זה מאכלים אחרים. כיום פודים אותו בכסף.

::'''מעשר עני''' - בשנה השלישית והשישית מפרישים במקום מעשר שני, מעשר עני. מעשר זה ניתן לעניי ישראל. בשנת השמיטה במקומות שמפרישים תרומות ומעשרות בחו"ל - {{מונחון|סוריה|כינוי למקומות שכבש דוד המלך וקיבלו קצת מדיני קרקע בארץ ישראל, אך לא לגבי שמיטה}}, מפרישים מעשר עני.

*'''שמיטה''' - בשנת השמיטה ישנה קדושה מיוחדת בפירות, ולכן אסור לעשות בהם מסחר, אלא אם כן הוא מ"אוצר בית דין", שאז מותר למכור, וגם לכסף יש דין של "קדושת שביעית".

:קדושת שביעית פירושה - שאסור להשליך את הפירות בביזיון, ואסור לתת מאכל אדם לבהמה וכדומה.
{{ערך מורחב|ערך=[[שנת השמיטה]]}}

*'''חרקים ותולעים''' - בפירות וירקות רבים מצויים מיני חרקים האסורים באכילה, גודלם הינו קטן מאוד, אך ניתן לזהותם באמצעים שונים. מפעם לפעם מתפרסמים ע"י גופי כשרות שונים סוגי פירות וירקות הנגועים, במה הם נגועים וכיד ניתן להוציא את החרקים.

=== שתיה ===
בשתיה ישנם כמה בעיות:
*'''יין''' - יין שנוסך לעבודה זרה נאסר בשתיה ובהנאה כדין תקרובת [[עבודה זרה]], חכמים גזרו גם על "{{מונחון|'''סתם יינם'''|יין שלא ידוע האם ניסכו אותו, וכן האם הגוי בכלל עובד עבודה זרה}}" שיהא אסור כיין שנוסך. ולכן אם גוי נוגע ביין או רואהו, היין נהפך ליין נסך שאסור לשתותו וכו', ולכן מאוד נזהרים שגוי לא יראה ולא יגע ביין.

ישנם ב' דרכים שהיין לא יהפך ליין נסך: 1. אם היין חתום בשתי חותמות - פקק שעם וכיסוי עליו. 2. אם היין בושל עד לרתיחה, שאז יין זה שוב אינו ראוי לניסוך וממילא לא חוששים. ישנם הטוענים שפיסטור דינו כבישול אך רוב הרבנים פסקו שצריך דוקא בישול.

*'''חלב''' - כל חלב שחלבו גוי ויהודי גדול לא היה לידו בשעת החליבה נקרא "חלב נכרי". חלב זה נאסר בעקבות חששות שמא החליף את החלב בחלב בהמה טמאה או עירבו בתוכו. מפעם לפעם מתפרסמים סיפורים על דרכים שונות שיכול להיות חלב בהמה טמאה גם בבקבוקי חלב פרה{{הערה|ראה מאמרו של הר' ירמיהו כהן בקובץ [[צרפת פרצת]] מד (יצא לאור ליו"ד י"א שבט תשע"ג.}}.

*עם התקדמות הטכנולוגיה והמצאת דרכים שונות להכנת משקאות קלים ומוגזים, צריך לבדוק את מרכיבי המאכל, כיון שבין חומרי הטעם הריח וצבעי המאכל נמצאים גם כאלו המופקים מן החי (ולא תמיד הוא מבעלי חיים כשרים), ומן הצומח (ויתכן שיש לו את הבעיות של ערלה ותרומות וכו').

''מיצי פירות'' (טבעי) - 1. לעיתים המיץ מוכן באותו מפעל יחד עם מיץ ענבים טבעי, וישנה בעיה של "יין נסך". 2. לעיתים מכניסים חומרים משמרים ועוד לתוך המיץ, וצריך לבדוק את כשרותם.

=== כשרות החפצים והסביבה ===
המישור השני עוסק, בכשרות החפצים בהם האדם מתעסק, מה שה[[אדם]] רואה או שומע, האווירה הסובבת את האדם במשך חייו צריכה להיות כשרה, היינו מותאמת לפי [[תורה]]. חפצים שהיה בהם שימוש ל[[עבודה זרה]] אסורים בשימוש והנאה.

ב[[שיחת קודש]] ביום [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]], הקדיש [[הרבי]] זמן נרחב בהסברת הבעייתיות שבתמונות חיות לא כשרות וכדומה, ועל ההשפעה שיש בהם בחיי האדם, ובפרט על ילדים קטנים{{הערה|שיחה זו הוגהה על ידי הרבי ונדפסה בהוספות ל[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ה.}}.

== חשיבות שמירת הכשרות ==
{{עריכה|פסקה=כן|הסיבה=סגנון}}
[[הרבי]] מבאר{{הערה|מובא גם בספרים רבים.}}: שההקפדה בכשרות האכילה ושתיה נובעת מכך שהמאכל והמשקה נהפכים לדם ובשר של האדם, וממילא הם משפיעים על האדם את אותן התכונות שיש להם. ולכן איננו אוכלים מאכלים מחיות טורפות - טמאות, כיון שעי"ז נקבל (רח"ל) את טבע האכזריות וכיו"ב.

כמו כן בנוגע ל'''חלב נכרי''' אמר: שהוא גורם לספקות באמונה.

בספרים מובא משל: שאדם רגיל אוכל מאכלים גסים; אבל משפחת המלוכה אוכל מאכלים עדינים, וכאשר יאכל בן המלך מאכל גס, אזי יחלה. וככל שאדם יותר נעלה מאכלו ג"כ הינו יותר דק.

והנמשל מובן - שבני ישראל שהינם בני מלכים אינם יכולים לאכול כל דבר, דהיינו, דברים הגסים, שהרי זה יכול לגרום לחולי (רח"ל), וככל שאדם יותר גבוה, הרי נוספים אצלו חומרות חדשות והידורים וכו', וזה יותר עדין.

== גופי כשרות ==
בעידן התעשיה המודרנית, בה רוב המאכלים מיוצרים, או עוברים, במפעלי תעשיה גדולים נדרשת השגחה קפדנית משך כל תהליך יצירת המאכלים. לצורך כך הוקמו גופי כשרות, האחראים לכשרות במאכלים השונים, כל מפעל וגוף הכשרות המיוחד לו הוא נותן את האחריות.

בגופי הכשרות הגדולים בארץ, הנחשבים כמהודרים במיוחד נמצאים מערכת הכשרות של [[העדה החרדית]] ומערכת הכשרות שבפיקוח [[משה יהודה לייב לנדא|הרב לנדא]] - [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[בני ברק]].

[[בית דין רבני חב"ד]] מעניק חותמת כשרות על היינות של יקבי ירושלים.

רבני חב"ד נוספים נותנים השגחה על מוצרים שונים, כמו [[מרדכי שמואל אשכנזי|הרב אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]], [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] - רב [[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד בלוד]] ו[[מרדכי ביסטריצקי|הרב ביסטריצקי]] - [[קהילת חב"ד צפת|רב קהילת חב"ד בצפת]].

גוף כשרות גדול נוסף, הפועל בעיקר בשאר חלקי העולם, בבעלות וניהול חב"דית נקרא [[ארגון הכשרות OK]].

גופי כשרות רבים נעזרים בשלוחי חב"ד הפזורים ברחבי העולם, על מנת לפקח על מפעלי מזון בארצות נידחות.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]]