עריכת הדף "ברית המועצות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רפובליקה הסובייטית שהתקיימה עד שנת תשנ"ב|אחר=מדינת רוסיה|ראו=[[רוסיה]]}}

'''ברית המועצות'''(ברוסית '''סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק'''{{הערה|בכתיב רוסי: '''Сою́з Сове́тских Социалисти́ческих Респу́блик'''.}}; ידועה גם בראשי התיבות '''СССР''', בתרגום לעברית: '''ברית הרפובליקות הסובייטיות''' [קרי, המועצתיות{{הערה|פירוש המילה סובייט ברוסית הוא מועצה.}}] '''הסוציאליסטיות''') הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. תחתיה חיו כמחצית מה[[יהודים]] בעולם, המשטר הקומוניסטי התאפיין ברדיפת ודיכוי הדת היהודית ו[[חסידים]] רבים ברחבי המדינה [[מסירות נפש|מסרו את נפשם]] על [[קידוש ה']].

==רקע==
לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה ברית המועצותל אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם [[ארצות הברית]]). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית  והיא הורכבה מ-15 יחידות משנה שנקראו "רפובליקות סוציאליסטיות".

ברית המועצות הייתה למנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-[[י"א טבת]], [[ה'תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922) בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, אוקראינה הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה, והתקיימה עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]], [[ה'תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, כיום מוער מספר היהודים החיים בהם במליונים בודדים.

בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה קפיטליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מקומה של ברית המועצות במוסדות הבינלאומיים, לרבות באומות המאוחדות, נתפס על ידי [[רוסיה]], שהייתה הגדולה ברפובליקות והיוותה את מרכזה הפוליטי והתרבותי של ברית המועצות. לשתיים מן הרפובליקות שנכללו בברית המועצות (אוקראינה ובלארוס) היה ייצוג נפרד באו"ם עוד לפני התפרקותה של ברית המועצות.
===ההגבלות על הדת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=יבסקציה}} '''[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]]''', '''[[מאסר חסידים תרצ"ח]]'''
בשנת [[תרע"ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, אדמו"ר הרש"ב השתדל מאד שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה. 

לאחר ההפיכה השניה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו"ר הרש"ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות. 

עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או (המשטרה החשאית של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה המשטרה החשאית מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או, מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק.וו.ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ.ג.ב, מאז עד [[תשנ"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללנו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות בסיביר עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג. 

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.

בעקבות כך [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר]] הרבי הריי"צ ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו.ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

===בתקופת מלחמת העולם השנייה===
{{ערך מורחב|ערך=יציאת רוסיה תש"ו}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב בסמרקנד שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק הרבי הריי"צ במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו לסיביר ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור הרבי הריי"צ הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על היציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על לימוד התורה ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

===בדור השביעי===
[[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות.

ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ההתוועדות אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' תשרי בשנת [[תשכ"ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי שליט"א בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"א]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר ע"פ חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערת שוליים|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר].}}.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת תשנ"א חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם ארצות הברית ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס"א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך התוועדות מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש"פ [[שופטים]] תשנ"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}.

בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]