עריכת הדף "משיח ודאי"

'''משיח ודאי''' הוא הגדרת הרמב"ם למצב בו [[מלך המשיח]] מסיים את פעולותיו כהכנה ל[[גאולה]] וכעת ברור על פי [[הלכה]] שהוא הוא מלך המשיח.

==המקור==
בפרק י"א בהלכות מלכים, לאחר תיאור הסימנים אודות 'חזקת משיח', כותב הרמב"ם:

{{ציטוט|תוכן=אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.

==המשמעות==
בפרק י"א מהלכות מלכים מבאר הרמב"ם את אישיותו ופעלו של מלך המשיח. בהלכה האחרונה - הלכה ד - הוא מגיע אל התכלית, הבאת הגאולה.

בתחילת ההלכה מביא הרמב"ם את סימני "בחזקת משיח". זוהי התקופה בה מלך המשיח מתחיל לעשות פעולות שונות בדרך אל הגאולה.

אחרי שלב זה בא השלב הבא, הסופי, משיח בוודאי. בשלב זה מלך המשיח כבר "עשה והצליח" את כל הפעולות בדרך לגאולה, כולל בנין בית המקדש, קיבוץ גלויות וסילוק כל המונעים לעבודת השם של בני ישראל ("כל האומות שסביביו"). רק אז אפשר לצאת מכלל ספק (על פי הלכה) ולהכריז בוודאות ש"הרי זה משיח".