עריכת הדף "אברהם יצחק קוק"

[[תמונה:הרב קוק.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''', המכונה '''הראי"ה קוק''', היה ידיד חב"ד גדול למרות חילוקי דעות שהיו לו עם מנהיגי הציבור החרדי ובהם אדמו"ר הריי"צ. 

==תולדותיו==

הרב קוק נולד בעיירה גרייבה בלטביה בט"ז באלול [[תרכ"ה]] במחוז דווינסק כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז) וכיהן ברבנות בעיירות זווימל בליטא ובויסק בלטביה.  

בכ"ח באייר [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] כיהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין הקהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף תרע"ד [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] שאליה הוזמן והייתה מיועדת להתקיים שם. אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא התבטלה והרב קוק נתקע באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בסנט גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא הנעתר להזנה שאחר שקהילת חסידחי בלז בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה.

בג' באלול תרע"ט חזר לארץ ועלה ירושלימה לאחר שהוזמן בידי "הועד הכללי - כנסת ישראל" לכהן פאר כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. הוא אמנם התלבט האם לקבל עליו את המשרה ובסופו של דבר נענה להצרות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מיעוט מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו כי היו סבורים שדרכו פתוחה מידי בשביל קהילת ירושלים שצריכה להיות שמרנית ביותר ולכן הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].

בשנת [[תרפ"ד]] הרב קוק הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

בשנת [[תרפ"א]] הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל (הרבנות הראשית לישראל לאחר הקמת המדינה) ומונה לרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל כשהרב יעקב מאיר מונה לראשון לציון ורבה הראשי הספרדי של ארץ ישראל.

למעט האנטי ציוניים הקיצוניים ביותר, כלל גדולי היהדות החרדית התייחסו אליו כאחד מגדולי הדור, על אף המחלוקת ההשקפתית החריפה.

חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. 

נפטר בג' אלול [[תרצ"ה]].

==הקשר לחב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי חב"ד מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז’אלאטה  היתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז’ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד”י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את המשפיע-החוזר הגדול ר’ [[יחזקאל יאנווער]] זצ”ל “החוזר מקאפוסט” לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של “החוזר” והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

במהלך ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק למרות מחאת ר' עמרם בלוי, מנהיג נטורי קרתא. זמן קצר לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק, ובראשה פונה אליו בתארים מיוחדים: 
"כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' ר', מדברת על פרעות תרפ"ט, ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה".
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שבפולין התפללו לרפואתו.

==פעילותו למען שחרורו של אדמו"ר הריי"צ==
בספר [[פדה בשלום]] על [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]] ו[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]] שיצא לאור לקראת [[י"ב בתמוז]]- יום גאולת אדמו"ר הריי"צ, נחשפים פרטים חדשים אודות חלקו של הרב קוק בשחרורו של הריי"צ. בספר מתגלה כי הרב קוק שיגר בערב [[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תרפ"ז]] מברק בהול על משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]], וזו לשון המברק: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות". כשבועיים לאחר מכן, בי"ב בתמוז נתבשר הריי"צ כי הוא משוחרר. בשנת [[תרפ"ט]] ביקר הריי"צ בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו ביקר גם אצל הרב קוק והודה לו על פועלו למען שחרורו.

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע הרבי לארץ הקודש]]
==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].
[[קטגוריה:רבנים|קוק אברהם יצחק]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק]
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי]{{וידאו}} 
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}