עריכת הדף "חיה מושקא נימוטין"

[[קובץ:חיה מושקא נימוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הטבחית, מרת חיה מושקא נימוטין בצעירותה]]
מרת '''חיה מושקא נימוטין''' ("מיסעס מוסיא" או כ"מומע מוסי") בת ר' [[שמואל נימוטין]]. זכתה לשמש את [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] במחנה העקורים [[פוקינג]] ולאח"ז ב[[ארצה"ב]], ושימשה למעלה מיובל שנים כטבחית, במטבחי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|רוב החומר נלקח מפי אחיינה יוסף יצחק כצמאן מקראון הייטס.}}.

==קורות חייה==
מרת חיה מושקא נימוטין נולדה לאבי' הרב [[שמואל נימוטין]]. באור ל[[א' באלול]] [[תרצ"ז]] נעצר ר' שמואל ב[[לנינגרד]] (והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ"ז]]), באותה תקופה היו מבשלים בבית נימוטין אוכל עבור בית [[אדמו"ר הריי"צ]]. ומרת חיה מושקא, יחד עם אחותה מרת חיה לאה חאנין, היו מביאות את האוכל מביתם לבית הרב.

למרות שהדבר היה כרוך במסירת נפש היא היתה מדקדקת כחוט השערה בהלכות כשרות, ובפרט בכשרות והידורים של [[פסח]], שהקפידה על הידור של חסידים כמו על איסור דאורייתא.

[[הרבי]] פעם התארח בביתם במשך שלשה חדשים, כשבא ל[[לנינגרד]] כדי להתראות עם זוגתו, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חי' מושקא]].

בתקופת הבריחה הגדולה של משפחות אנ"ש מרוסיא בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]], כשרוב אנ"ש שכנו במחנות הפליטים ב[[גרמניה]], זכתה מרת חיה מושקא לגור בחדר אחד עם [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]]. כשהרבנית יושנת על מטה צבאית והיא יושנת לצדה על הרצפה. ו[[שבת|בשבתות]] היתה הרבנית מצטרפת אליה בבית אחותה מרת לאה חאנין.

בתקופה זו התהדקה ידידותה עם הרבנית, ידידות שנמשכה עד פטירתה, בשנת [[תשכ"ה]]. דרכה היו מוליכים ומביאים ידיעות על הנעשה בין [[אנ"ש]] (באופן לא רשמי), שסיפרה לרבנית, שמסרה הכל לבנה, הרבי.

==בארצות הברית==
כשהיגע ל[[ארה"ב]] היא התחילה לעבוד במטבח של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בתחלה זה היה ב-676 איסטערן פארקוויי, ואח"כ עבר ל-749 איסטערן פארקוויי, ומשם למקומו העכשוי ב-[[פריזדנט 1414|1414 פרעזידענט סט.]] התמסרותה לתמימים הייתה כה חזקה, עד שסידרה לעצמה חדר קטן לצד המטבח, שלא תצטרך ללכת לביתה לישון אפילו כמה שעות ביממה.

בשנים האחרונות, היתה ידועה בין התמימים בעיקר בזכות השתדלותה להעניק לתמימים [[פסח]] כשר ושמח. כל השנה חיה עבור החודש בו עבדה במטבח הפסח של הישיבה. היא ציפתה בכל מאודה לרגעים הגדולים כשהרבי היה מבקר במטבח הישיבה, לפני הסדר הראשון. הרבי היה נכנס לבדוק את הסירים הגדולים במטבחה, ומאחל לה חג הפסח כשר ושמח. ולפעמים היה מעורר על ענינים בהידורי פסח של המטבח.

"דער הייליגער צדיק זאל געזונט דארף דא באלד אריינגיין", היה מורגל בפיה כשהזכירה בחרדת קודש את הצורך להתכונן לאותה שעה גדולה, ולכבד את המטבח, כמה ימים ואפילו שבועות, לפני ביקור המלך, במטבח התמימים.

התמימים, והמהדרים מן המהדרים, ידעו לסמוך דוקא עליה, ונהגו לשאול אצלה כיצד להתנהג. גם בשנותיה האחרונות כאשר לא יכלה לנהל את המטבח מפאת חלישותה, התאמצה בשארית כוחותיה לפקח לפחות כמשגיחה, להורות להתמימים כיצד להדר כיאות במטבחה.

היתה מסורה להתמימים בצורה נפלאה. כשהבחינה בתמים שהיה מאריך בתפילה, וכאשר הגיע למטבח לא היה נותר אוכל, היתה דואגת לשמור עבורו אוכל. היא היתה דואגת לשמור כלים וסכו"ם עבור התמימים שהידרו בפסח לאכול רק מכליהם.

נפטרה ב[[כ"ז בטבת]] [[תשס"ג]], הלויתה הייתה ביום [[כ"ח טבת]] (יום הולדת [[הרבנית חנה]]), מנ"כ ב[[ניו יורק]] ליד [[האוהל]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35057 הטבחית של "תומכי-תמימים" ובית רבי]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נשים|נימוטין חיה מושקא]]