עריכת הדף "משה ובר"

[[קובץ:ר' משה ובר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ובר]]
הרב '''חיים משה ובר''' (ה' [[כסלו]] [[תרע"ה]] - ח"י [[אדר]] [[תש"ס]]) ממשפיעי אנ"ש בירושלים, שהרבי התבטא עליו פעם: "אם יש לי חסיד אחד בירושלים, הרי זה רבי משה ובר, הוא מסור בכל כוחות הנפש לעניינים שלי".{{מקור}}

==תולדות חייו==

נולד בה' כסלו תרע"ה, לאביו הגאון הרב פנחס לייביש ובר, מגדולי ירושלים וגאוניה, שהיה מבאי ביתם של גדולי הדור. 

עוד בהיותו ילד נתייתם מאביו, והתחנך על ידי אמו, בתו של הרב אלימלך פרלמן מדמויות ההוד של ירושלים.

בגיל צעיר נכנס ללמוד ב'[[תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], וכעבור תקופה הפך לתלמיד מובהק ומקבל 'פנימי' של המשפיע הרב אלתר שמחוביץ. 

בתקופת לימודיו בישיבה התמיד בלימודו, כאשר אופן לימודו הוא להגיע לידי מעשה בעבודת ה' בקדושה ובטהרה.

היה מקושר ביותר לאדמו"ר הריי"צ.

== עם רבותינו נשיאנו ==

בשנת [[תש"ו]] נתמנה על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] למשפיע בישיבה הגדולה 'תורת אמת', ומאז דבקו בו מאות [[תמימים]] ואברכים, אשר נהנו לשמוע ממנו דברי חסידות. 

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, התקשר אל [[הרבי]], ונסע להסתופף בצל קודשו כבר בשנת [[תשי"ז]]. ובהוראת הרבי בא המזכיר ר' בנימין קליין ועוד חסיד לקבל את הרב וובר בשדה התעופה בניו יורק. 

הפעם הבאה שהיה אצל הרבי היה בשנת [[תשמ"א]] ואחר כך ב[[תשד"מ]], [[תשמ"ז]] ו[[תשמ"ט]]. למרות שלא ביקר הרבה, הרי הקשר עם הרבי, היה קרוב ואמיץ. זכה לקבל באופן תדיר, מענות מהרבי, בנושאים פרטיים וכלליים. 

כשביקר אצל הרבי בשנת תשמ"א, הביא לרבי את ספרו 'ירים משה' על התורה. הרבי התעניין בספר ונהנה ממנו מאוד ואף אמר 'אין צורך עוד להתווכח עם 'מתנגדים', רק תראה להם את הספר שלך'. 

במשך כל השנים נשא את דגלו של הרבי ברמה והיה ראש וראשון לכל ה'מבצעים' שתיקן הרבי. 

במיוחד השתתף במבצע על ידי דוכן ה[[תפילין]] ב[[כותל]], הוא עמד בדוכן במשך שנים רבות, מידי יום.

היה דוגמא לעבודת ה', חסיד אמיתי, אשר אהבת ישראל בראש מעייניו.

נפטר ללא  השאיר אחריו זש"ק, בח"י [[אדר]] [[תש"ס]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ובר משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ובר משה]]