עריכת הדף "חנוכה"

[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]
[[קובץ:חשמונאים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של אלעזר החשמונאי]]
'''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, החל בין הימים [[כ"ה בכסלו]] ו[[ג' בטבת]].
==ערב חנוכה==

כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב [[חנוכה]] שהוא ערב [[שבת]], לא די לתת לו כראוי לצרכי [[שבת]] סתם אלא כצרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה, שבודאי הדבר ניכר גם בסעודות השבת, ועל דרך זה
- לתת כל הדרוש לו עבור צרכי החנוכה. הוספה הנ"ל היא גם בנוגע לעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).

לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם כאלה שאינם יודעים גודל ה"[[שטורעם]]" דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד, מערב שבת.

כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש - הרי הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא, בהתחלת ערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת צריכים להתחיל בפועל ממש בכל עניני חנוכה.

לעורר בנוגע להדלקת נר חנוכה כפשוטה: כיון שהדלקת הנרות צריך להיות מיד ב[[מוצאי שבת]], וכל המקדים הרי זה משובח - הרי, ההכנות להדלקת נר חנוכה שאי-אפשר לעשותם ביום השבת צריכים לעשותם בערב שבת. אפילו ההכנות שמותר לעשותם ביום השבת, מוטב שיעשום בערב שבת שאז יהיו באופן מסודר, כיון שלא צריכים לחשוש מענינים של מוקצה, להזהר בכל תנועה ותנועה.

כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם ב[[כ"ד]], כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער.

==מנהגי חנוכה==

גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב".

===צדקה===

בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין ה[[צדקה]], שעל ידי זה זוכים בקרוב ממש, להדלקת הנרות בחצרות קדשיך.

===שמחת חנוכה===

פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו".

אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן
המהדרין.

===המנורה והדלקתה===
[[תמונה:חנוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי וחנוכיה]]
*הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.

*נוהגים להדליק בבית-הכנסת גם בבוקר כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה.

*כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה ב[[בית הכנסת]], שכולם מתכנסים שם במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.

*כל ילד וילדה ידליקו נרות חנוכה בפתח חדרם (בית המדרש פרטי).

*בנוגע לבנות - הייתה הנהגת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] שהבנות לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן ואחר כך - בעליהן.

*במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.

==חנוכה בתורת החסידות==
===כוחות מיוחדים לחנך===

בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר
מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים
ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.

===לשמוע מה הנרות מספרים===

ידוע ומפורסם הפתגם וההוראה של [[אדמו"ר הריי"צ]]
"שצריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה". כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם
ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם
הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" ו[[הקב"ה]] נתן
ל[[בני ישראל]] ה[[תורה]] ומצוותיה.

===נתינת דמי חנוכה בכל ימי החנוכה===

מנהג ישראל המובא בשולחן ערוך, שבימי החנוכה נותנים [[דמי חנוכה]] לילדים, וכן נהגו
[[רבותינו נשיאינו]] בליל רביעי או בליל חמישי, וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] לתת דמי חנוכה
לבנותיו, גם אחר הנשואין, וגם לחתניו. בשנת תשמ"ח עורר הרבי, שכל אחד יתן דמי חנוכה, ובליל הרביעי או החמישי יתנו ב' או ג' פעמים ככה (הקדמה להיום יום).

בשנת [[תשל"ד]] עורר הרבי לערוך כינוסי ילדים, לספר להם על קדושת החנוכה, ולהעניק להם חנוכה געלט: כדאי ונכון לעורר שיתנו מעות חנוכה לילדים מה טוב בכל ימי חנוכה או על כל פנים שני פעמים במשך ימי החנוכה. ולהסביר להם, שנתינת המעות היא כדי שיוסיפו יותר בלימוד התורה. וכדי לקיים גם הוראת רבותינו נשיאינו לתת דמי חנוכה "בליל הרביעי או בליל החמישי", - אזי עצה היעוצה שבליל הרביעי או חמישי יתנו כפליים, או ג' פעמים ככה, אופן של חידוש.

מנהג ישראל שמשתדלים שהילדים יקבלו מה שיותר מעות חנוכה, ולא רק מהאב, אלא גם משאר בני המשפחה.

הכוונה בנתינת "דמי חנוכה" היא כדי לתת לילדים אפשרות להוסיף בצדקה. ויש להסביר להם שנותנין את המעות לרשותם וסומכים עליהם שישתמשו בהמעות באופן המתאים, ובודאי יתנו מעצמם חלק לצדקה.

===פרסומי ניסא===

לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות
הללו]]" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא"
גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.

יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך [[התוועדות]] חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר,
בכל מקום לפי ענינו,  בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם
דברי תורה, ולקבל החלטות טובות.

ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל - "בימים
ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב"ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת
הגאולה בפועל ממש.

 
===להאיר את החוץ===

ההדלקה "בחוץ" צריכה להיות החל מה"חוץ" שישנה אצל כל אחד בפרט, שעושה גם
את [[כל מעשיך לשם שמים]] ו[[בכל דרכיך דעהו]], עד שגם בענינים שבהם לכאורה שייך רק "[[סור
מרע]]", הוא עושה כל התלוי בו באופן המותר ע"פ שו"ע שימלא אותם עם דבר של תועלת
וענינים של זכות. וגם בנוגע לההשפעה על בני ביתו, שאינו מסתפק עם זה שמחזק הקשר עם ילדיו על ידי
לימוד התורה איתם, אלא הוא גם מחנך בנוגע לעניני יהדות בכלל, כולל לחנך בניו ובנותיו
לפני בר ובת מצוה בנוגע מצוות האחרות דחנוכה.

===[[מבצע חנוכה]]===

מענינים העיקריים דחנוכה שצריך להיות השתדלות מיוחדת אפילו על הספק בנוגע
לאלה מבני ישראל אשר מסיבות שונות ומשונות נמצאים הם "מבחוץ" מעניני יהדות
בתכלית השלימות, או מבחוץ מיהדות בכלל בכל מקום שידו מגעת.

להשתדל בנוגע להדלקת נר חנוכה בכל בתי בני ישראל, וכן הדלקת נר חנוכה במקומות
ציבוריים ופומביים להדגיש הענין ד"פירסומי ניסא".

ניש להסביר לכל יהודי מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה שעליו לעמוד בקומה זקופה ובגאון
יעקב בעניני יהדות, ולא להתבייש ח"ו ביהדותו, אדרבה - להתגאות בזה, ולהראות בהנהגתו
בחיי היום-יום, שמתנהג בדרך התורה.

===הכנה להגאולה===

הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה
ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.

==זאת חנוכה==


יש לעשות "סך הכל" מכללות הענין דחנוכה ב[[זאת חנוכה]], כדי ש"[[החי יתן אל לבו]]", להמשיך בעבודת
כל השנה כולה במעשה בפועל.

צריך ללמוד המאמר או עך כך פנים חלק, או שורות אחדות , שישנו מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות
והערות של הצמח צדק, שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה", והעיקר - "לחיות" עם המאמר,
שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות
והתלהבות.


===החלטות טובות===

בסיום וחותם ימי החנוכה צריך כל אחד ואחת אנשים נשים וטף לקבל החלטות טובות
להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני "נר מצוה ותורה אור", החל מלימוד התורה,
ובהפצת היהדות ובהפצת המעיינות. ומה טוב - שיתחילו בזה על ידי עריכת [[התוועדות]] נוספת שבהם יוסיפו בלימוד
פנימיות התורה, ויקבלו החלטות טובות בנוגע לימים שלאחרי זה: להוסיף בלימוד פנימיות
התורה ובהפצת המעיינות חוצה ובכל עניני טוב וקדושה.


===פעולה נמשכת===

בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך
ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה .

== חנוכה בתורת הנגלה ==
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.

במצווה זו ישנם שני חיובים:<REF>ב"ח בהלכות חנוכה.</REF>
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.

ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".

מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.<REF>שולחן ערוך הלכות חנוכה.</REF>

=== האם החג לזכר הנצחון במלחמה או לזכר נס פך השמן ===

החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.<REF>שבת כא, ב.</REF>

ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:

א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת הרמב"ם המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.

ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}<REF>ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סי' עת"ר ס"ג וש"נ.</REF>

[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה  שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,<REF>מאירי שבת כא, ב.</REF> אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''", 

אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,<REF>רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ב.</REF> שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה <REF> שם ה"ג.</REF> גשמית. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]</REF>.

למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכי חמלשון אדמו"ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.

== צורת החנוכיה ==
{{ערך מורחב|ערך=קני המנורה}}
בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון . . ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול".

== ראה עוד ==
*[[חנוכה והקהל]]

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] - [[אתר היברובוקס]]
{{הערות שוליים}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]