עריכת הדף "גן עדן"

'''גן עדן''' הוא מקומה של ה[[נשמה]] לאחר יציאתה מ[[עולם הזה]], שם היא עוסקת בתורה כפי שהיא במקורה ב[[רוחני]]ות, כפי כוחה והשגתה בהיותה למטה בעולם הזה ה[[גשמי]].

"גן" - גילוי אלקות בהשגה. "עדן" - תענוג ה[[נשמה]] בהשגת האלוקות, כאדם שמשכיל השכלה חדשה שגורמת לתענוג. 

== העסק בגן עדן ==
בגן העדן עוסקת הנשמה ב[[לימוד התורה]] ומשיגה ונקלט בה אלוקות (זיו השכינה), כפי מעשיה בהיותה בעולם התחתון, ב[[תורה]] ו[[מצוות]]. צורת לימוד התורה בגן העדן, אינה הצורה בה לומדים את התורה בעולם הזה, שכן התורה רובה עוסקת במונחים גשמיים שאינם קיימים בעולם העליונים. אלא הלימוד הוא ב[[פנימיות התורה]], דהיינו סוד הדברים הגשמיים כפי שהם במקורם, בעולמות הרוחניים<REF>כמו שאמרו חז"ל "קמיפלגי במתיבתא דרקיע ספק אם בהרת קודם לשער לבן, מאן נוכח, נוכח רבה בר נחמני, ועם שבודאי אין הכוונה על לימוד פשטי התורה כמו שהיא לפנינו, שהרי אין שם גשמיות ד' רשויות לשבת או בהרת ושער לבן, אלא הכוונה על לימוד פנימיות התורה, דהיינו סוד הבהרת ברוחניות, שענינה מניעת השפע ושער לבן היניקה לחיצונים כמבואר במקומו, ועל דרך זה הוא גם ענין ד' רשויות, כמובא בליקוטי הש"ס להאריז"ל.</REF>.

==גן עדן עליון ותחתון==
גן עדן מחולק לרבבי רבבות מדרגות הנחלקות בהשגות האלוקות שבהם. בכללות הוא מחולק לשניים; גן עדן עליון וגן עדן התחתון<ref>נקראים גם בשם שמים וארץ.</REF>.

בין גן עדן התחתון והעליון יש [[נהר דינור]] המפסיק ביניהם. בנהר זה טובלים הנשמות בעלייתן מגן עדן התחתון לגן עדן העליון. טבילה זו משכיחה מהנשמות את התענוג האלקי שבגן עדן התחתון כדי שלא יבלבל לתענוג שבגן עדן העליון, שגדול ממנו באין ערוך. בשבת ובראש חודש בלבד עולים הנשמות מהגן עדן התחתון לגן עדן העליון, דרך עמוד שביניהם וחוזרים במוצאי שבת.

===גן עדן עליון===
גן עדן העליון ממוקם ב[[עולם הבריאה]], שם מאירות ה[[ספירות]] [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של הקב"ה שנמשכו מה[[תורה]]. למקום זה מגיעים ה[[צדיק]]ים שעבדו את ה' ב[[אהבה]] ו[[יראה]] [[שכל]]יים.

===גן עדן תחתון===
גן עדן התחתון ממוקם ב[[עולם היצירה]], שם מאירות הספירות [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], שבהם מלובשין המוחין של [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], שנמשכו מה[[מצוות]]. למקום זה מגיע בחינת הרוח של הצדיקים וכן של שאר הנשמות שעבדו את ה' באהבה ויראה שכליים.
==עוצם התענוג==
במסכת חגיגה מובא אודות אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה. כשהוא הגיע לבית הדין, פסקו בשמים כי לא יכנס לא לגן עדן ולא ל[[גיהנום]]. תלמידו ה[[תנא]] [[רבי מאיר]] לא היה מרוצה מהפסק, וסבר כי עדיף שאחר יהיה בגיהנום, כדי שלאחרי מכן יזכה ל[[תענוג]] העצום של הגן עדן.  כאשר רבי מאיר נפטר, החל לעלות עשן בקביעות מקברו של אלישע בן אבויה. רבי יוחנן לעומת זאת, לא היה מרוצה גם מפסק זה, וסבר שעל רבי מאיר היה לפעול גם שאלישע ינצל מדינה של גיהנום, ואכן כאשר הוא נפטר הפסיק העשן לעלות מקברו של אלישע בן אבויה. 

מכך לומד [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1=[[דרך מצוותיך]].}}, שהתענוג שבגן העדן עצום ביותר לאין ערוך. שהרי כידוע יסורי הגיהנום, הם קשים ביותר, עד שמובא שכדאי לסבול בעולם הזה יסורי איוב של שבעים שנה, ובלבד שלא לסבול רגע אחד את יסורי הגיהנום. ולמרות זאת, היה כדאי לאחר לסבול יסורים במשך זמן ארוך ביותר,  - מזמן פטירתן של רבי מאיר, עד זמן פטירתו של רבי יוחנן{{הערת שוליים|1=שהיה תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]] שהיה תלמידו של רבי מאיר.}} וזאת בניגוד לתענוגי עולם הזה, שלא נהוג להסכים לקבל עבורם [[יסורים]]. וכל זאת בעבור תענוגי גן עדן התחתון, אליהם העלו את אלישע בן אבויה, והחילוק בין גן עדן התחתון לגן עדן העליון הוא גדול כהחילוק שבין גן עדן התחתון ל[[עולם הזה]].
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:נפש]]