עריכת הדף "שלמה קרליבך"

{{לעריכה|מידע לא מבוסס מספיק!}}
[[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה קרליבך עומד מימין הרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]]]]
'''שלמה קרליבך''' ([[תרפ"ה]] - [[תשנ"ה]]) הי' מנהיג דתי שקירב יהודים ללימוד תורה וקיום מצוותיה, אך ספג ביקורת מרבנים ואדמורי"ם רבים על דרכו להקל באיסורים רבים. 

== ביוגרפיה ==
שלמה קרליבך נולד, ב[[ברלין]], [[גרמניה]] י"ח ב[[טבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית. לאחר עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, עזבה משפחתו את [[גרמניה]], ולאחר שהות קצרה בבאדן-וינה שב[[אוסטריה]], הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]]. שם התמנה אביו לרב של קהילה מקומית במנהטן. ר' שלמה למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, ובאוניברסיטת קולומביה. ר' שלמה נחשב לעילוי יוצא דופן ובלט בגילו הצעיר (14) בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, בהם אהרון קוטלר, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. 

באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב [[אליהו חיים קרליבך]]{{הערת שוליים|מפי השמועה מסופר כי כאשר הגיעו האחים לאדמו"ר הריי"צ אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שהגיעו ל[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני (שלמה) תהי' זו ברכה לבטלה...}} לחסידות [[חב"ד]], ואל [[אדמו"ר הריי"צ]], וחתנו [[הרבי]].
בין השנים [[תש"י]] - [[תשי"ג]] נשלח ע"י הרבי למרכזים יהודיים ברחבי [[ארצות הברית]] כדי לקרב את הנוער אל הדת.

בשנים הראשונות לנשיאותו של [[הרבי]] שימש כ[[חוזר]] על [[שיחות]] הרבי.

הרב קרליבך סיפר בהזדמנות, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות. 

[[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, שכתוב ב[[משנה]] "אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''". רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים ל[[תורה]] כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה ל[[תורה]] - אין זה [[תורה]] כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה [[תורה]]. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה. - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''{{הערת שוליים|קרליבך אמר על כך כי "מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות"...}}.

לאחר מכן, כששינה את דרכו ולחץ לנשים את ידו נתבקש על ידי הרבי שלא להשתמש בשם חב"ד{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק פלטיאל}}.

לפעמים כשהי' מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והי' נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) הי' מגיע בערב שבת ל[[בית חב"ד]] ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב הי' זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]].<REF>מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]].</REF>

במטוס שהיה בדקות ספורות לפני ההמראה לקנדה לקה קרליבך בהתקף לב, ונפטר באמבולנס בדרכו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]]. נפטר בט"ז ב[[חשוון]] [[תשנ"ה]], ונטמן (למחרת, י"ז חשוון) בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב "תלמיד מובהק לאדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש".

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|קרליבך שלמה]]