עריכת הדף "מרדכי שלום יוסף פרידמן"

{{דמות
|שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
|תמונה=[[קובץ:מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|250px|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]
|כינוי=האדמו"ר מסדיגורא
|תיאור=חבר מועצת גדולי התורה
|תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]]
|מקום לידה=סדיגורה
|תאריך פטירה=[[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]], [[ישראל]]
|תפקידים נוספים=חבר מועצת גדולי התורה
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו="כנסת מרדכי"
|השתייכות=חסידות סדיגורא
}}
הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' היה [[אדמו"ר]] מ[[סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה וידיד [[חסידות חב"ד]]. נולד ביום [[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] ונפטר ביום [[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]] ומנוחתו כבוד בחלק אדמו"רי רוז'ין ב[[תל אביב]].

==קורות חייו==
הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. נשא לאישה את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מ[[מז'יבוז']].

בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.

בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] ובשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לעבור לגור בצורה קבועה בארץ. במהלך שהותו בארץ עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה. הוא הקים מרכז תורני חסידי בצפון [[תל אביב]] ואלפי תלמידים באו לשמוע את דברי תורתו. במקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].

דברי התורה שאמר נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".

ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]].

לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות.

==הקשר עם חב"ד==
[[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]

הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל אדמו"ר הריי"צ שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם אדמו"ר הריי"צ בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]].

הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] ויודע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]].

כשהרב [[יגאל פיזם]], שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. עך כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו חיידר טוב{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר".}}"{{הערה|מפי הרב [[יגאל פיזם]] ברעיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליו 10.}}.

==ראו גם==
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן]] 

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 93-91.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]