לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
יצחק פרידמן
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־11:07, 18 ביולי 2011 מאת
חיים נהר
(
שיחה
|
תרומות
)
(
←
קשריו עם הרבי
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:יצחק פרדימן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבוהוש]] רבי '''יצחק פרידמן''' היה [[רב]] בעיר שפיקוב שבאוקראינה ו[[אדמו"ר]] מבוהוש. היה ידיד [[חב"ד]]. נולד ביום [[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] ונפטר ביום [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]] ==קורות חייו== הרב יצחק פרידמן נולד ביום [[כ"ו באייר]] שנת [[תרס"ג]] לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ד]], בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטרו הוריו והוא החל למלא את מקום אביו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ל[[לימוד תורה]] ו[[עבודת השם]], כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בבוקרשט ובשנת [[תש"ג]], לאחר פטירת חותנו ב[[יום הכיפורים]], החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] עסק רבות להצלת [[יהודים]] ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[פסח שני]] שנת [[תשי"א]], שם יסד בית מדרש בעיר [[תל אביב]]. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים. ביום [[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשנ"ב]] נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ. ==קשריו עם הרבי== הרב יצחק פרידמן היה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] בשנת [[תשל"ז]] והיה מרבה לתת ביטוי להערצתו את הרבי ולפעולותיו. הוא חתם על עצומות של גדולי ישראל לחיזוק [[מבצע תפילין]] של הרבי<REF> בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ז]] חתמו גדולי ישראל על מכתב ברכה לרגל שנת השמונים של הרבי. בין החותמים מופיע הרב פרידמן, יחד עם האדמורי"ם ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב{{הערה|במכתב נכתב: {{ציטוטון|רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפלתנו]] העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.}}}}. הרב פרידמן עודד את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי ואף שלח מברק בו מעודד את לימוד הרמב"ם היומי ומתנצל על שאינו יכול להשתתף בחגיגת [[סיום הרמב"ם]]: {{ציטוטון|אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי ה[[רמב"ם]]. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני [[ישראל מרוזין|הרה"ק מרוז'ין]] אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד [[יצר הרע]], ובפרט בענין מאכלות אסורות}}. בשנת [[תשל"ז]], יומיים לפני שיצא מ[[ארצות הברית]], הגיע לביקור אצל הרבי והרבי התעניין היכן הוא מתאחסן. בין הדברים אמר לו הרבי: {{ציטוטון|הרי קוראים אתכם בוהושער רבי? . . אצלנו בחב"ד היתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והיתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ב[[רוסיה]]}}. הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. קשר זה המשיך עוד שנים ארוכות{{הערת שוליים|קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.}}. כשהרב פרידמן שהרגיש עצמו שלא בקו הבריאות והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו מישהו ממלויו בדרך לבית הרפואה, תמונה של הרבי. האדמו"ר מבוהוש נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה{{הערת שוליים|הרב [[שלום דובער וולפא]], שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה.}}. נפטר בשנת [[תשנ"ב]] בגיל 89 במהלך ביקור בשווייץ. ==לקריאה נוספת== *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 80-81. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין|יצחק]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (12):
תבנית:דמות
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)