עריכת הדף "יהודה מאיר שפירא"

{{בעריכה}}
[[תמונה:שפירא.jpg|left|thumb|250px|רבי יהודה מאיר שפירא]]
הגאון רבי '''יהודה מאיר שפירא''' זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין, מענקי התורה והחסידות בדורו, ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד בעיירה שאץ שברומניה ביום [[ז' אדר]] [[תרמ"ז]], לאביו רבי יעקב שמשון{{הערת שוליים|בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה, שהיה בן אחר בן להרה"ק רבי פנחס מקוריץ זצוק"ל ונכד להרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטיווקה זי"ע. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור" זצ"ל.}}.

==תולדותיו==
[[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב שפירא בלובלין]]

הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}}.

בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. הרב שפירא עסק גם ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות]]. הוא הגה בספר [[תולדות יעקב יוסף]] ובכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. כמו כן אהב לרכוש ידיעות בחכמת האסטרונומיה ובענייני [[קידוש החודש]].

בשנת [[תרס"ג]], כשהיה בן שש עשרה נפטר רבו-סבו והנער חזר לעיר שאץ וכונה "העילוי משאץ". כשרבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם מברעז'אן) עבר בעיר שאץ, יצא לו לפגוש את הנער וכתב עליו{{ציטוטון|בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאד מדבריו, וברכתי עליו: "ברוך יוצר המאורות"}}.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מחסידיו של האדמו"ר רבי [[ישראל מצ'ורטקוב]]. לאחר נשואיו כתב את ספרו "אמרי דעת" על ה[[תורה]] והוא קיבל עליו הסכמות מגדולי הדור, אך הספר אבד בבית הדפוס.

בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם הביא לקידוש שם שמים ברבים. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסיה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון "הדף היומי" שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיעטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין.בתקופה שבה בנה את הישיבה הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".

בישיבת 'חכמי לובלין' למדו במהלך השנים מאות בחורים כאשר הישיבה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו בפולין בתפקידים רוחניים רבים בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]. כאשר הישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת על עצמה את חסות הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'הר המנוחות' ב[[ירושלים]].

==עם הרבי==
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב שפירא על ספרו שהעניק ל[[הרבי|רבי]] "מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר"]]
בשיחת ש"פ צו תשל"א כאשר דן הרבי בפירוש
[[רש"י]] עה"פ{{הערת שוליים|ויקרא ז,ב.}} והסיר את נוצתו במוראתה, אמר: "בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב ר' מאיר שפירא מלובלין, שהעניק לי במתנה את ספרו "אור המאיר"{{הערת שוליים|על גליון ספר זה שהעניק הגאון זצ"ל במתנה לרבי ליום נשואיו, רשם בכתב ידו: "מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר".}} ולאחר מכן אף נטל חלק בשבע ברכות. [[אדמו"ר הריי"צ|מורי וחמי]] חבבו ביותר ורצה מאד שאשוחח אתו בלימוד. התבוננתי אז בספר, ובין התשובות מצויה אחת העוסקת בפירוש רש"י זה הנידון עתה". סיפור זה סיפר הרבי בתור "התנצלות" על שמציין לספר שלא כל כך מצוי: "אל תחשדוני שאני בקי בכל ספרי השו"ת.. עיינתי אז{{הערת שוליים|בתקופת החתונה.}} בספר, ומאז נשארו הדברים בזכרוני"{{הערת שוליים|גם במכתב המודפס באגרות קודש חכ"ד אגרת ט'מו, אל אחיו של הגר"מ שפירא, מציין הרבי לתשובה ב"אור המאיר" בענין עבורי השנה, ומתבטא "רשום בזכרוני". וכן מזכיר תשובה זו גם במכתב הנדפס בלקו"ש חי"א ע' 311.}}

בחתונה של הרבי,  [[אדמו"ר הריי"צ]] פנה אל הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא זצ"ל רבה של לובלין, שישב בסמוך לחתן, והציע לו לשוחח עם החתן בדברי תורה. הגרמ"ש פנה איפוא אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר: "נו זאגט עפעס"{{הערת שוליים|"נו אמור משהו".}} במשך שעה ארוכה דיבר הרבי אל הגרמ"ש. הרבי דיבר בשקט
ובמתינות, ובמשך כל הזמן ישב הגרמ"ש והקשיב בדריכות, ורק העיר אי אילו הערות קצרותהדבר נמשך כאמור שעה ארוכה, ובסיומה פנה הגרמ"ש אל אמו"ר הריי"צ ואמר: "ליובאוויטשער רבי, איהר האט גינומען אן איידים א גאון עולם"{{הערת שוליים|"הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם".}}. "למחרת החתונה, בא רבי מאיר שפירא להעניק לחתן "דורון דרשה" את ספרו שו"ת "אור המאיר".. הם נכנסו לחדר צדדי וישבו שם כמה שעות, שבסיומן יצא הגרמ"ש ע"ה בהתפעלות גדולה{{הערת שוליים|כל קטע זה מפי רבי [[שמואל זלמנוב]], שהיה המלצר בחתונה ושהה בשעת מעשה, וכן היה "שומר" של הרבי בעת השבע ברכות ושהה בביקור הגרמ"ש. מובא ב"כפר חב"ד" גליון 358. גם בשיחתו של הרבי עם [[אברהם יעקב פרידמן|אדמו"ר מסדיגורה]] כשביקרו ביום ד' תמוז תש"מ, סיפר הרבי, כי באותה הזדמנות שבר הרבי לבקרו באכסניה שוחח עם הגאון זצ"ל בלימוד..}}.

==תלמידיו==
[[קובץ:מכתב מאיר שפירא לרייצ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב שפירא ל[[אדמו"ר הריי"צ]]]]
*רבי [[ברוך שמעון שניאורסאהן]] ראש ישיבת טשעבין, הוציא לאור ספר מחידושי רבו: "מרגניתא דרבי מאיר".
*רבי [[פנחס הירשפרונג]] גאב"ד מונטריאול.
*רבי [[יצחק פלקסר]] ראב"ד אגודת ישראל.
*רבי [[שמואל וואזנר]] גאב"ד "זכרון מאיר".

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 237-240
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]