עריכת הדף "יחזקאל פייגין"

[[תמונה:חאטשע פייגין.jpg|left|thumb|250px|הרב פייגין בבר מצווה של שלום דובער גורארי', ט"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]], [[ורשא]]]]
ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' [[הי"ד]] (המכונה '''חאצ'ע''') היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==ביוגרפיה==

נולד בשנת [[תרמ"ה]] לערך, בעיר לוקימא ברוסיה הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש.

בשנת [[1918]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כמלמד לילדי משפחת גורארי' העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה.

בשנת [[תר"פ]] (1920) נשא לאישה את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] (בן דודו של הסופר [[הלל צייטלין]]). לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד ל[[חורף]] [[תרפ"א]] (1921) שאז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו מחמת ה[[רעב]] הרב ששרר במדינה באותה התקופה.

מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], 

בשנים הראשונות לנשיאות אדמו"ר הריי"צ, כיהן כ[[חוזר]] ראשי.

בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך).  

בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. 

== עבודתו בישיבת תומכי תמימים==
בשנת ([[ה'תרפ"ב]]) (1922) נוסדה בעיר הומל סניף של ישיבת תומכי תמימים, ופייגין נקרא לעמוד בראשה. שם שהה עד לקיץ אותה השנה, עד שנקרא לעמוד בראשות סניף הישיבה ב[[פולטבה]], מחמת התדלדלות כמות התלמידים והחסרון ב[[ר"מ]] ומנהל, עם בואו לשם פעל רבות להצלחת ושגשוג הישיבה. בפולטבה שהה עד לחורף [[1923]] ([[ה'תרפ"ג]]) שעה שה[[נ.ק.ו.ד.]] (המשטרה החשאית של [[ברית המועצות]]) עלתה על עקבותיהם, אז עבר פייגין עם הישיבה לעיר נעוועל, שם שהו כתקופה קצרה עד לעבירתם - על פי הוראת ה[[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] - לעיר [[חרקוב]], שם התקיימה הישיבה לחצי שנה עד לעבירתה בחזרה לעיר [[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) חזרה הישיבה ל[[חרקוב]], שם שהתה עד חורף [[תרפ"ז]] (1927).

בנוסף לעבודתו כ[[ר"מ]], [[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]], כיהן הרי"פ כמנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי [[ברית המועצות]]. ובמשך כל תקופה זה היה נוסע מישיבה לישיבה על מנת לראות את התקדמות התלמידים בלימוד וכן את מצבה הכלכלי של הישיבה. היה בקשרי ידידות עם הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] רבה של העיר [[דניפרופטרובסק]], אביו של [[הרבי מליובאוויטש]].

==מזכיר אדמו"ר הריי"צ==

בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] אחר מאסרו של מזכירו הרב אלחנן דב מרוזוב, ובפועל ניהל את רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, אשר התקיימו בחשאי ונדדו מעיר לעיר, וכן ניהל בפועל את כל הפעילות החב"דית בברית המועצות. שמר על קשר כמזכיר וגם באופן אישי עם ראשי חב"ד וחשובי חסידי חב"ד בכל רחבי תבל. 

עם יציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה ב[[תרפ"ח]] התלווה ר' יחזקאל אליו, עקר לריגא ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. 

בשנת [[תר"צ]]] נסע ל[[ארצות הברית]] יחד עם [[חיים ליברמן]] על-מנת להכין את ביקור אדמו"ר הריי"צ שם.

בשנת [[תרצ"ג]] עקר עם הרבי הריי"צ לוורשה, וב[[תרצ"ה]] - לאטווצק. בשנים אלו שימש כמנהל ומשפיע ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]]. 

בשנת [[תרצ"ד]] (1934) התמנה לשמש כ[[משגיח]] בישיבת זיכרון יוסף. בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]]. 

==השואה==

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[קיץ]] [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ורשה|וורשה]] על מנת לנסות לחצות משם את הגבול ל[[ריגה]]. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב [[הלל צייטלין]].

ב[[ה' [בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את ה[[גבול]] לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע ל[[ארצות הברית]]. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה לארצות הברית שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה. 

נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי [[הריי"צ]] עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו.

ב[[י בכסלו]] [[תש"ב]] ([[1942]]) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו.


בי' [[כסלו]] [[תש"ב]] נרצח על [[קידוש ה']] ב[[ריגא]], יחד עם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב [[יצחק גורביץ]], הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר:  {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות מסירות נפש על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו הי"ד.

בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם לרבם [[הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובצקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי.

==משפחתו==

*בתו מאשא הי"ד
*בתו רחל הי"ד
*בתו חנה הי"ד
*בתו עלקא הי"ד
*בנו שמואל ליב הי"ד

כולם נהרגו על ידי הנאצים בריגה

== לקריאה נוספת ==
[http://chabad.info/images/notimage/56471_he_1.pdf קווים לדמותו של הרב פייגין, סיפורים ואמרות] ב[[תשורה]] מחתונת צייטלין - נמס, לואיזיאנה, תש"ע.
* [[זכרון לבני ישראל]]
* [[חסידים ואנשי אמת]]
* [[חסיד נאמן]]
* מכתביו התפרסמו בספרי היסטוריה חב"דיים רבים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]