עריכת הדף "מתן תורה"

'''מעמד הר סיני''' היינו מעמד בו התגלה [[אלוקים]] לבני [[עם ישראל]] בהר סיני, ונתן להם את [[עשרת הדיברות]].
המעמד התרחש ב[[ו' בסיון]] מ"ט יום לאחר צאת בני ישראל ממצרים. בראש [[חודש סיון]] הגיעו בני ישראל למרגלות הר סיני, שלושה ימים נחו ישראל מהדרך, ובשלושה ימים הנוספים התקדשו לקראת קבלת התורה, שלושה ימים אלו נקראים [[שלושת ימי ההגבלה]].

==משמעות המעמד==
מעמד זה מובא ב[[חסידות]] כ[[קישורי תנאים]] בין הקב"ה לישראל, זה המעמד בו בחר ה' בישראל כ"עם סגולה".
חז"ל מלמדים שכל ה[[תורה]] כולה, גם ה[[תורה שבעל פה]] ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "ה[[נביאים]] וה[[חכמים]] העומדים בכל דור ודור" - כולם "ניתן ל[[משה]] במתן-תורה ב[[הר סיני]]", "כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני".
גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה הם התגלו וניתנו בגלוי לעין כל יותר מהתורה הנגלית באותו המעמד.
במתן תורה התבטלה גזירת ה' "תחתונים לא יעלו לעליונים ועליונים לא ירדו לתחתונים", עד מתן תורה כל [[מצווה]] שקיימו, המצווה לא פעלה על החפץ עצמו, ממתן תורה התבטלה גזירת ה' ומאז קיום מצווה של יהודי פועל גם על גשמיות החפץ.
בנוסף, לפני מתן תורה לימוד התורה של יהודי היה כפי הכח שיש לנברא לקבל ולהבין, ואילו לאחר מתן תורה התורה ניתנה לרשות כל אחד.

==בני ישראל במעמד== 
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז נגלה עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני.
ע"פ ה[[חסידות]] כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים במ"ט שערי טומאה, לכן צווו על [[ספירת העומר]] ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. 
ב[[חסידות]] מובא כי כל נשמות ישראל היו בעת מתן תורה.
ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שבמעמד מתן תורה התעלו כל ישראל לדרגות רוחניות נעלות ונשגבות ביותר, כמו האבות – [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] וכמו [[משה רבינו]] "שלימות מבחר המין האנושי!"
  
==נעשה ונשמע==
כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "נעשה ונשמע". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה' .
הרבי מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]]  אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של ״נעשה״ (קבלת עול) יבין האדם וירגיש ב[[שכלו]] ו[[מדותיו]] הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות.

==הערבים==
מספר ה[[מדרש]]: כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים הקדוש- ברוך-הוא לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה.
[[הרבי]] מעורר לכך שמידי שנה ב[[חג השבועות]] יתאספו הילדים לשמיעת "עשרת הדברות".

==עשרת הדברות==
במרכז המעמד אמר ה' את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישרות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]]. 
ב[[חסידות מוסבר]] הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית.

==מתן תורה כיום==
התורה ניתנת כל יום מחדש ולכן מרכים בכל יום מחדש ב[[ברכות השחר]] את ברכת התורה ומסיימים "ברוך אתה ה' נותן התורה" לשון הווה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]