עריכת הדף "ל"ג בעומר"

[[קובץ:36021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אומר [[שיחה]] בפני ילדים בל"ג בעומר]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[קראון הייטס]] ([[תשמ"ז]])]]

'''ל"ג בעומר''' הוא היום השלושים ושלושה ב[[ספירת העומר]] והוא חל ב[[י"ח באייר]].

ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון דהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.

פשט המנהג בכמה קהילות קדושות בישראל ומספרם הולך ומתרבה, וכן הוא מנהג חב"ד - שהשמחה דל"ג בעומר היא מהתחלת המעת-לעת, ליל ל"ג בעומר, והולך ומוסיף משעה לשעה במשך כל המעת-לעת.

==אירועי היום==
1. מגיפה שהשתוללה בין תלמידי [[רבי עקיבא]] והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי [[חג הפסח]] ונמשכה עד לל"ג בעומר. 

2. ביום זה נפטר ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.

==ל"ג בעומר אצל אדמור"י חב"ד==
===יוצאים לשוח בשדה===

*[[הבעל שם טוב]], ו[[אדמו"ר הזקן]] היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה.

*אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] ח"ג [[תשי"א]] עמ' 94.</REF> מנהג קדום זה, חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע את משכנו בעיר [[ליובאוויטש]], בשנת תקע"ד, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו [לסעודה], אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר){{הערה|[[לוח היום יום]] (ח"י אייר)}} באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר [[מאמר]] חסידות, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר<REF>על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401</REF>

*גם  [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נוסע בל"ג בעומר אל השדה. אף שהצמח-צדק לא נהג לצאת לנסיעות, לבד מהנסיעות הידועות לפטרבורג, אך בל"ג בעומר היה יוצא עם החסידים אל השדה{{הערה|פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא}}).  הסדר היה שהזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר [[תפילת מנחה]] גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך [[סעודה]] גדולה בדגים ו[[בשר]] שנמשכה עד [[תפילת ערבית]]. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, ומתוועדים עד שעה שתיים בצהרים, 
בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר [[דא"ח]], מספרים סיפורי [[חסידים]] ו[[מתנגדים]], ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות. בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].  באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה <REF>ס' השיחות תש"א עמ' 85, ועוד</REF>. 

*[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]) 
 
* על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה  ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו)<REF>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר</REF>

===הדלקות ל"ג בעומר===

פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנ"ג או תרנ"ד קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה{{הערה|מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]}}. בהקשר זה, יש מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, ובה הוא כותב: {{ציטוטון|ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי}}
<REF>ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033 </REF>

== מנהגי היום ==
אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.

כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... <REF>[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.</REF>

מרשימת התוועדות כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק ב[[מירון]], אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת [[תרנ"ג]] [או [[תרנ"ד]], אין זוכרים כיצד אמר ה[[אדמו"ר]]] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.

כמ"פ ניגן או הורה לנגן [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של [[אהבת ישראל]].

יש הנוהגים לאכול היום זה חרובים לזכר הנס שנעשב ל[[רבי שמעון בר יוחאי]] במערה.

נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.

מתקנות הרבי: 1. רבים הציעו והחליטו להוסיף בתורה עבודה וגמילות חסדים - נתינה לצדקה במספר ח"י - והרי ל"ג בעומר הוא ח"י באייר, בעבודה - מזמור ל"ג שבתהלים, בתורה - בפרשת השבוע, ובפרט בחלקו המיוחד ליום זה. 2.  מובן ופשוט שגם לאחרי ל"ג בעומר יש לעשות ולהשלים כל הנ"ל, כלימוד פסח שני שאף פעם לא מאוחר. 3. צריכים להשתדל בעבודת "יום סגולה" זה, לנצל כדבעי כל רגע ורגע דהמעת-לעת, עד להרגע שסופרים היום שלאחרי זה.

==תהלוכת ל"ג בעומר==
{{ערך מורחב|ערך=תהלוכת ל"ג בעומר}}
החל משנת [[תש"מ]], מדי שנה, על פי הוראתו של [[הרבי]] נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ע"י תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’ ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי [[ישראל]], מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28219 לקט מיוחד על הדרך בה חגגו רבותינו נשיאנו ל"ג בעומר] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28288 ל"ג בעומר אצל הרבי במשך השנים - יומנים] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]