עריכת הדף "שלג"

'''שלג''' הוא משקע בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע.
==השלג בהלכה ובתורת חב"ד==
השלג מוזכר כבר בתנ"ך {{ציטוטון|אש וברד '''שלג''' וקיטור רוח סערה עושה דברו}}.

ההתייחסות לשלג בהלכה, אינה קבועה. בהלכות טומאה וטהרה, ההתייחסות אל שלג הוא כדבר שאינו לא משקה ולא אוכל. בדיני ה[[מקווה]] יש לשלג דין מים, וניתן היה לטבול בו לולי הבעיה שאין לו שם "קמווה" כאשר הוא קפוא ואין לו צורת מים. עם זאת, ניתן להפשירו ולעשות ממנו מקווה, ובידינו עדויות מרבותינו נשיאינו בנושא.

אחת מעדויות אלו היא ממעשה של שאלה סבוכה שבאה לפני [[אדמו"ר הצמח צדק]], אודות מקווה שהתעוררו חששות בקשר לכשרותה, וייתכן שהיה לה דין של "מקווה שהמשיכוה בקכולה", כלומר שרוב מימיה נוצרו על ידי המשכה (הכשרת מים שאובים על ידי המשכתם על הקרקע ג' טפחים לפני הטלתם אל המקווה), שיש הסוברים שהיא פסולה, אלא אם כן רוב מימיה הם מים כשרים, ורק מיעוטה הם מי שאובים שהמשיכום. ונשאלת השאלה כיצד ניתן לעשות מקווה חדש, במקום שאין בו גשמים, או במקום מקורה שלא ייתכן שהגשם ירד לתוכו ללא כלי הפוסל אותו והופך אותו ל[[מים שאובים]]. 
==פסק אדמו"ר הצמח צדק==
הצמח צדק מברר את נושא עשיית מקווה משלג או קרח, ופוסק, שיטילו לתוך המקווה שלג או גליד שיעור מ' סאה. שהרי כתבו הרבההראשונים, שאפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה ממנו מקוה כשר{{הערה|הטור מביא זאת מדברי הרא"ש בהל' מקואות סי' י"ח. וכ"כ רי"ו נכ"ו ח"ה וכ"ד הראב"ד בבעלי הנפש דף כ"ג סע"א וכן משמע מדברי רש"י בשבת פרק חבית דקמ"ד ע"ב ד"ה רב פפא.}} אלא שהבית יוסף כותב, שמדברי ה[[רמב"ם]] נראה שרק בשלג עושין כן מקוה לכתחלה אך לא בקרח. ופוסק הצמח צדק, שמכיוון שרוב הראשונים חלוקים על כך, ניתן להביא קרח ולהטיל אל מימי המקווה, כל עוד אין שלג, ובכך להכשיר את המקווה, ולגרום לה שרוב מימיה יהיו מים כשרים לחלוטין.

אם כי, הצמח צדק מסייג את הדברים, ופוסק כי מיד כאשר תהיה אפשרות להביא שלג למקווה בשיעור שכאשר ינמס יהיה ארבעים סאה, שהרי ייצור מקווה על ידי שלג מקובל לפי כל הראשונים. את השלג יש להטיל לבור המקווה, ולהפשירה על ידי חום המקווה עצמה ולא על ידי הטלת מים רותחים להפשרתה חלילה, דבר הפוסל את המקווה{{הערה|כמ"ש בפתחי תשובה סי' ר"א ס"ק י"ד בשם שו"ת תולדות יצחק סי' כ"ד (שם).}}.
===הוראת אדמו"ר הזקן===
כחיזוק לדבריו, מביא אדמו"ר הצמח צדק, כי הוראה דומה הורה [[אדמו"ר הזקן]], לעשות מקוה בתחלה ע"י שהוציאו המים מהמקוה והביאו שלג והכניסו לתוך המקוה ריקנית. אח"כ חיממו המרחץ עד שנתפשר ונמס השלג והיה למים מ' סאה.

אם כי, קיים חילוק בין עשיית המקווה על ידי שלג לבין עשיית המקווה על ידי קרח; כאשר עושים מקווה על ידי קרח, אין צורך להוציא את המקווה, מכיוון שקרח הוא היתר שכשרותו מוטלת בספק כאשר הוא נעשה באופן עצמאי ולא בהוספתו על מקווה קיים, ולפי הרמב"ם הוא פסול, ולכן מוטב להשליכו אל המקווה על המים הקודמים, שיש ספק בכשרותם, למרות שיש אחרים הסוברים שאין הדבר נעשה כראוי, מכיוון שבין כך ובין כך אין המקווה כשר כל כך לפי כל הדיעות, וצדדי הספק שווים. לעומת זאת, לפני הטלת השלג אל המקווה, שהוא מכשיר את המקווה לפי כל הראשונים, יש לרוקן את מימי המקווה לגמרי, ולהטיל את השלג לתוך הבור הריק{{הערה|1=[[שו"ת צמח צדק]] יורה דעה  [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/2/175/1&search=%D7%A7%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%A1 סימן קסג  א]}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טהרה]]