עריכת הדף "זוחלין"

'''זוחלין''' הוא אחד מפסולי המקוואות הנפוצים, המוזכר ב[[מסכת מקוואות]], שנגרם על ידי שמי המקווה זוחלין, בניגוד לכלל האומר כי מי מקווה אינם מטהרין אלא ב"אשבורן", כלומר - כאשר המים נחים ועומדים על מקומם, בניגוד ל[[מעיין]] המטהר גם ב"זוחלין", כאשר מי המעיין שוטפים ונוסעים ממקומם.

ב[[שו"ת צמח צדק]] מופיעים שאלות רבות שנשאל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בנושא זה. אחת מהם היא השאלה הבאה: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=על דבר המקואות אשר נעשו בעירנו שתים סמוכות זו לזו ומחיצה מפסקת ביניהם וכאשר מחמין האחת במים חמין אזי יזחלו המים אל השניה דרך הסדקים שבכותל שהם למטה מארבעים סאה. וזאת נראה בחוש שזחילת המים אינם מעט מעט כי כשמטילים יורה גדולה מים חמים בהאחת. ובערך ג' או ד' שעות נעשו שניהם שוים בגובה. והוריתי שלא לטבול בה בשעה שהיא זוחלת. ועתה נתעוררו בני עירי. שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בזה}}.

בשאלה זו, טמונים למעשה מספר שאלות: האחת, מתי נחשבים המים כ"זוחלין". ייתכן שגדר דין זה הוא שאסור שהמים יהיו כמעיין, שמימיו שוטפים ממקום למקום, כנלמד מהנדרש ב"תורת כוהנים" על הפסוק "אך מעיין ומקווה ובור מים יהיה טהור", מהמילה "אך" נלמד כי רק מעיין מטהר בזוחלין, אך לא מעיין. לפי זה יתתכן שרק מקווה שמימיו זזים במהירות, בדומה למעיין, נפסק לטבילה, אך לא מקווה שיש בו חור קטן. ייתכן גם, שפסול המקווה תלוי אם כל הארבעים סאה יצאו מהמקווה בסופו של דבר{{הערה|יש שפירשו, שהמקווה במקרה כזה, בניגוד למעיין שתמיד ישארו בו מים לטבילה, שהרי הוא נובע ממקומו, ולכן התורה התירה בו טבילה, הרי מקווה הוא מים מכונסים במקום אחד, ולכן אם החור שבו הוא חור כזה שבסופו לא יהיו בו ארבעים סאה, הוא פסול לטבילה}}. 

הלכה למעשה, זו היא גם דעת הרא"ש, המביא את פירושו של הר"ש{{הערה|מקוואות פ"ה, סימן י"א.}} שמקווה נפסל גם בחור קטן מאוד, ולמרות שישארו בו ארבעים סאה, עכשיו הוא טובל גם במים העליונים שהם זוחלים אך מסיים  הרא"ש כי {{ציטוטון|הנכון יותר לפרש דמיירי שלא ישארו במקוה מ' סאה אם לא שיסתום הזחילה}}.