עריכת הדף "מרדכי אליהו"

{{בעריכה}}
[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי צמח אליהו אצל [[הרבי]] ([[ה' בחשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[תמונה:הרב אליהו קונגרס.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו בכינוס [[קונגרס הרבנים למען השלום]].]]
[[הרב]] '''מרדכי (צמח) אליהו''' (כ"א ב[[אדר]] [[תרפ"ט]] – כ"ה ב[[סיוון]] [[תש"ע]];) הי' ידיד ומקורב גדול ל[[הרבי|רבי]] ול[[חב"ד]]. כיהן בתפקיד הראשון לציון בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]].

==ביוגרפיה==
הרב מרדכי אליהו נולד ב[[חודש אדר]] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן ומזל טוב אליהו (אביו מחבר הספר "כרם שלמה") בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחת עשרה שנים נפטר אביו. הוא סבל ממצוקה כלכלית קשה ובכל זאת עסק רבות בלימוד התורה מחכמי ירושלים, רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין והשתלם בלימודי דיינות אצל הרב יצחק נסים. כמו כן היה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה'בבא סאלי').

במלחמת השחרור השתתף הרב אליהו בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי ברית הקנאים - מחתרת דתית אשר מטרתה הייתה הקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]]  קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים וכעבור שלוש שנים, בשנת [[תשכ"ז]], התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר להיות הראשון לציון והרב הראשי לישראל בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]] והוא שימש בתפקיד זה עשר שנים במקביל לרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. במקביל כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה כגאון במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכונן ל[[קבלת פני משיח]].

ב[[שביעי של פסח]] [[תשס"ח]], לקה הרב אליהו בליבו ואושפז במרכז רפואי שערי צדק ב[[ירושלים]], בעקבות התקף הלב עבר הרב אליהו ניתוח מעקפים. לאחר מס' ימים עבר הרב גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. הרב [[מרדכי אשכנזי]] יצא אז בקריאה להתפלל לרפואתו. בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר הרב ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, הוא שוחרר מספר פעמים לביתו ונלקח בחזרה לבית הרפואה.

בבוקר יום כ"ה [[סיוון]] [[תש"ע]] חלה הדרדרות במצב, ובצהרי אותו היום נפטר הרב אליהו, רבבות אנשים השתתפו בהלוויתו ובקבורתו בהר המנוחות.

==הקשר עם הרבי==
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה ייחודית לאדם כמותו שהכיר את גדולי ישראל בדורנו ובדור קודם. הרב אליהו ביקר פעמים רבות אצל הרבי ביחידות והיו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים. חלק מיחידויות אלו אף תועדו בווידיאו. חלק מתוכן היחידויות הודפס בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]]. הרב אליהו גם היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד, בהם היה נותן ביטוי להערצתו הנלהבת לרבי. בראיון שהעניק לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] ביטא את הערצתו לרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 283
|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם  לכן.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[ש"ס]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!
}}

===ביקוריו אצל הרבי===
ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי. הוא הגיע יחד הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחד בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] והיא הדרך היחידה לשרוד את הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" בענין זה של לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב[[770]].

הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה והוא הביע זאת בראיון שנת ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 123 מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]].}}: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר.}}. בהזדמנות נוספת, כאשר ביקר במוסדות חב"ד ב[[פריז]]{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא.}}, נאם לפני התלמידים ותיאר את הרבי: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]]. גם שם תיאר בהתלהבות את רשמיו מביקורו אצל הרבי: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א.}} בחגיגת [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] סיפר: {{ציטוטון|ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.}}

ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור הרבנים הראשיים. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] ביקרו שוב הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] ונכנסו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, בין הדברים שוחחו על ענייני [[פסח שני]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיח{{הערה|עוד על הביקור ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]]. גיליון 244.}}.

ביקורו{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 וידיאו מהתבטאות ה'שליט"א' ומעניינים נוספים בביקור].}} האחרון אצל הרבי היה  ביום ה' [[חשון]] [[תשנ"ב]]. בביקור זה אמר הרבי לרב אליהו את ההתבטאות המפורסמת כי "הגאולה נמצאת בפתח הדלת ורק מחכה לכל אחת מאיתנו שיסחוב אותה פנימה" והתייחס לרבי [[הריי"צ]] כ"שליט"א" (שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים)!

== [[שלימות הארץ]] ==
[[תמונה:שי גפן.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו (משמאל) עם [[שבתאי וינטרוב]]]]
בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות התפלל פעמים רבות שההתנתקות לא תתגשם - "היה לא תהיה", וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: "זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". בנו, הרב שמואל אליהו בהתחלה הבין את דבריו בתור נבואה  וכמו שהתבטא: "איני יודע מהיכן אבא יודע את דבריו, אבל אבא אומר שהתוכנית לא תתקיים וכך יהיה". דברים מפורשים אלו נכתבו במפורש בעיתון "בשבע" ובעלוני פרשת השבוע. וכן רבים הבינו שזה נבואה, אם כי לאחר ששאל הרב שמואל אליהו את אביו: "האם זו נבואה? והוא ענה לי: לא". 
בראיון לקראת [[ראש השנה]] [[תשס"ו]], בעיתון "מעייני הישועה", חזר הרב אליהו והסביר שהוא עומד בדעתו על החובה להימנע מביצוע הפקודה. הרב הסביר שוב, שחייל שמוצב בסיטואציה כזאת "שיגיד אני לא יכול, לא יכול", ועוד: "הייתי אומר שהחיילים כולם צריכים ללכת למפקד הצבא ולהגיד לו - 'זה לא מוסרי, ועד שיביאו פסק מהרבנות הראשית לישראל שאנחנו נקיים את פקודת הגירוש - אנחנו לא נבצע את הפקודה'".

הרב אליהו הוא רבו של המרגל הישראלי יונתן פולארד ומשתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שב[[ארצות הברית]] מספר פעמים.

בעבר העניק הרב ראיון לעיתון "שעה טובה" ובו התבטא כי "הגדול שבדורינו הוא הרבי".

[[קובץ:מצבת הרב אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת הרב אליהו]]

==ספריו==
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה. 
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים. 
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות=== 
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול. 
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==קישורים חיצוניים==

===כללי===
*'''[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב]'''
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 הודעת אבל רשמית] מטעם תנועת חב"ד לאחר פטירתו.
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה], קובי נחשוני YNET.

===מדבריו===

*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"...]

===אצל הרבי===

*[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ר"ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 תמונות מביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 תמונות מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמח]]