עריכת הדף "תשובה תתאה ותשובה עילאה"

"'''תשובה תתאה'''" ו"'''תשובה עילאה'''", הן שתי דרגות ה[[תשובה]] המבוארות ב[[פנימיות התורה]]: "'''תשובה תתאה'''" היא התשובה על ה[[עבירות]] הנעשית מתוך [[מרירות]], ומתקנת את הפגם שנעשה בעקבות החטא. "'''תשובה עילאה'''" היא השבת הנפש לשרשה המגיעה לאחר התשובה על העבירות, הפועלת [[דביקות]] של ה[[נשמה]] בה' כמו שהיתה לפני [[ירידת הנשמה לגוף|ירידתה לגוף]], ונעשית מתוך [[שמחה]].

==ענינן==
ב[[תשובה]] ישנם ריבוי דרגות לאין קץ{{הערה|ראה שיחת [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/28/358.htm ערב יום כיפור תש"נ] הערות 3, 11.}}, אלא שבאופן כללי נחלקות לשתי דרגות - תשובה מיראה ותשובה מאהבה{{הערה|יומא פו, ב. ראה בהרחבה בערך [[תשובה#תשובה מיראה ותשובה מאהבה|תשובה]].}}, המקבילות לשתי דרגות התשובה המבוארות בפנימיות התורה - תשובה תתאה ותשובה עילאה{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/1C5l_VJTGKTcXLt-_roe1LXWVc6dnD5Lh/view לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת יום הכיפורים], ובהערות שם.}}.

בתוך כל אחת מהן יש ריבוי דרגות (ובכללות, שתי דרגות בכל אחת - המקבילות ללשון הפסוק{{הערה|תהילים ל"ד ט"ו.}} "סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום, ורודפהו": "סור מרע" "ועשה טוב" הן דרגות בתשובה תתאה, ו"בקש שלום" "ורדפהו" הן דרגות בתשובה עילאה{{הערה|לקוטי תורה בלק [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/73a.htm עג, א] ואילך. הובא ונתבאר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/8/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'].}}).

===תשובה תתאה===
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון.

מטרתה של תשובה זו היא לתקן את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת [[ספירת המלכות]], [[ה' תתאה]] ל[[קליפות]], ולכן נקראת "תשובה תתאה".

המינימום הנדרש לפי ה[[תורה]] בשביל לעשות תשובה בדרגת תשובה תתאה, הוא עזיבת החטא, ו[[קבלת עול מלכות שמים]]{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק א']].}}. אלא, שאחרי שהאדם כבר פרק ממנו עול מלכות שמים בחטא, יהיה קשה לו לקבל מחדש עול מלכות שמים; ולכן נדרשת עבודה נוספת, בשני דרכים, המקיימות את הקבלת עול ומבטיחות שהיא תגיע מעומק הנפש{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']]. לפי המבואר בהרחבה בביאור הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/7/5/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט שיחת אגרת התשובה ה'].}}:

א) לעורר [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, על ידי ה[[התבוננות]] במעלתה ובירידה הגדולה שנעשתה בה בחטא, התבוננות המביאה ל[[מרירות]]. בפרט מתאימה התעוררות זו בזמן [[תיקון חצות]].

ב) [[ביטוש]] והשפלת ה[[גאווה]] של ה[[קליפה]], על ידי שהאדם מביא את עצמו ללב נשבר, אם על ידי [[סיגופים]] ו[[תעניות]], ואם על ידי [[חשבון נפש]] על מעשיו.

תשובה זו היא הכנה הכרחית על מנת להגיע אחר כך לתשובה עילאה.

===תשובה עילאה===
תשובה עילאה אינה על עוונות, אלא היא השבת הנפש להידבק בה' כמו שהיתה לפני [[ירידת הנשמה לגוף|ירידתה לגוף]].

מטרתה של תשובה זו היא להידבק בה' בתכלית, וזאת על ידי התעוררות ורצון להידבק אל המלך - [[עצמותו ומהותו יתברך]]; והתעוררות זו מביאה ל[[דביקות]] בה' על ידי [[התבוננות]] בגדולתו (ענינה של [[ספירת הבינה]] - [[ה' עילאה]], שעל שמה נקראת "תשובה עילאה"){{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ח']], על פי ביאור הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/7/6/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ו'].}}.

התבוננות זו מולידה רגשות [[אהבה]] ו[[יראה]] לה', והתקשרות עמו ב[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]], שבכולם נרגש שאין האדם מציאות נפרדת, אלא שכלו דבוק בחכמתו של ה', מדותיו הן מידותיו של ה' וכן הלאה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ט']], לפי ביאור הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/7/8/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה ח'].}}. בכללות, דביקות זו יכולה להיעשות הן מלמעלה למטה - על ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], והן מלמטה למעלה - בדביקות שב[[תפילה]]{{הערה|אגרת התשובה פרק ט'.}}.

בעוד תשובה תתאה נעשית מתוך [[מרירות]] על מה שפגם בחטאיו, תשובה עילאה נעשית מתוך [[שמחה]]{{הערה|אגרת התשובה פרקים [[אגרת התשובה - פרק י'|יו"ד]] ו[[אגרת התשובה - פרק י"א|י"א]].}}.

==היחס ביניהן==
"תשובה" סתם - היא תשובה תתאה. ולכן קרוב לכל יהודי לעשות תשובה, כיון שנדרשת ממנו בעיקר תשובה תתאה, ודי בה על מנת לשבור את המחיצה המפסיקה בינו לאביו שבשמים, כך שיוכל לעבוד את ה'; גם אם לא עשה תשובה עילאה{{הערה|ראה ביאור הרבי על אגרת התשובה פרק ד' - "וגם מ"ש בזוה"ק" ([https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/8/7/201.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט ע' 201] ואילך).}}.

אמנם, על מנת שתשובה תהיה בשלימות, מן ההכרח שתכלול גם תשובה עילאה. והסיבה לכך: תשובה תתאה מתקנת את החטא, שסיבתו היא פריקת עול מלכות שמים, ובתשובה תתאה מקבל על עצמו עול מלכות שמים כך שלא ישוב לעשות את החטא. אמנם, הטעם לכך שנכשל בחטא, היא מפני שלא האירה אצלו נקודת ההתקשרות עם הקב"ה כנדרש, שאם היה מרגיש התקשרות זו, לא היה פורק עול. ולכן הפגם שעל ידי החטא מגיע (לא רק בה' תתאה, שענינה ספירת המלכות - היינו קבלת עול מלכות שמים; אלא גם בשלושת האותיות יה"ו, היינו) בנקודת ההתקשרות, ותיקונו צריך להיות על ידי התעוררות נקודה זו - תשובה עילאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/8/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'].}}.

יותר מכך: הדרגות בתשובה קשורות זו לזו, וגם בתשובה תתאה גופא, קבלת עול מלכות שמים, ישנה בפנימיות התשובה עילאה. וענין זה צריך להיות נרגש בתשובה בפועל - שההחלטה לשוב ולקבל עול מלכות שמים ולא לשוב ולחטוא, אינה רק כעבד המציית לאדונו, אלא תוצאה מנשמתו המאוחדת בשרשה עם הקב"ה בתכלית. זו הסיבה שתשובה עילאה באה בהמשך לתשובה תתאה (והיא נקראת בשם "'''תשובה'''" ולא כעבודה בפני עצמה), כי על ידה מתחזקת עזיבת החטא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ט שם. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/7/10/index.htm אגרת התשובה י']. ביאור הרבי הנ"ל (ע' 202).}}.

==בזמננו==
כמה פעמים ביאר הרבי כי בזמננו, צריכה להיות העבודה בתשובה עילאה. וההסבר לכך:

* כמאמר [[הרבי המהר"ש]] שיש ללכת [[לכתחילה אריבער|לכתחילה מלמעלה ("לכתחילה אריבער")]] - כך יש להתחיל לכתחילה בתשובה עילאה, גם ללא הקדמת תשובה תתאה לפניה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/13/234.htm ש"פ נצבים-וילך תשי"ט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/3/index.htm ערב יום כיפור תש"כ]. וראה גם שיחת [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/25/203.htm כ"ט תמוז תשי"ז].
{{ש}}ובמאמר [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/2/index.htm ד"ה שיר המעלות תשי"ט] - באופן אחר קצת: על פי מאמר העולם "שכאשר אין יכולים ללכת למטה הולכים מלמעלה", מבאר שכאשר אינו יכול לפעול עבודת תשובה תתאה, אזי יתחיל בעבודה דתשובה עילאה (ראה בהערה שם המקור למאמר העולם).}}.

* כיון שעל ידי התשובה שהיא בשמחה (תשובה עילאה) מעוררים שההנהגה מלמעלה תהיה באופן כזה{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5989664 ש"פ בשלח תשכ"ט].}}.

* כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות, וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה, לכן עבודת התשובה היא מתוך שמחה{{הערה|שם=מו|מאמר ד"ה מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו.}}.

* זמנה של תשובה תתאה מתוך מרירות הוא בליל שישי; ואילו אנחנו עומדים באלף השישי קרוב לסופו, היינו קרוב לסוף יום שישי, קרוב ליום השבת - ואם כן העבודה היא מתוך שמחה{{הערה|שם=מו}}.

* לאחר העבודה בשנים הקודמות{{הערה|באמירת השיחה הזכיר הרבי את עבודת שנות [[תשמ"ח]] ו[[תשמ"ט]].}}, ובמיוחד לאחר [[השואה]], יצאנו כבר מזמן ידי חובת תשובה תתאה בתכלית השלימות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/28/359.htm שיחת ערב יום כיפור תש"נ]. וראה גם ד"ה מרגלא בפומיה הנ"ל}}.

* כיון שבסוף [[עבודת הבירורים|הבירורים האחרונים]] אין סדר בעבודה אלא יש לחטוף, לכן יכולים להתחיל מיד בתשובה עילאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/315/330.htm שיחת אחרון של פסח תשכ"ד].}}.

* זוהי מעין הוראת שעה מיוחדת לזמננו; ורואים בפועל, שכשמתחילים מיד בלימוד התורה וקיום המצוות בחיות אזי מצליחים, ואילו כאשר מתחילים מתשובה תתאה, קשה יותר{{הערה|שיחת [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5959912 מוצאי יו"כ תש"ל, בעת הסעודה].}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=117&CategoryID=200 תשובה עילאה ותשובה תתאה] באתר [[צעירי אגודת חב"ד (פריז)|צעירי אגודת חב"ד]]
*הרב יצחק שפירא, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/ca/35919712_שפירא%2C_הרב_יצחק35919712_00694357.pdf לעשות תשובה, מה הבעיה?]''', סיכום שיעור שנמסר בשנת תש"פ

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תשובה]]