עריכת הדף "תרי"ג מצוות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
בסוף [[מסכת מכות]]{{הערה|דף כ"ג, סוף ע"ב.}} מובא דברי רבי שמלאי, אשר שש מאות ושלש עשרה מצות שלש מאות וששים וחמש נאמרו ל[[משה רבנו]], ושלש מאות וששים וחמש מתוכן לאוין, כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם. ומוסיף שם [[רב המנונא]], ש"תורה צוה לנו משה מורשה" - "תורה" בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום". ומשמעות דרשה זו היא "כי היות מצות עשה מספר כל האיברים, כלומר כל אבר ואבר אומר לו עשה בי מצוה, והיות מצות לא תעשה מספר ימי השנה, כלומר כל יום ויום אומר לו לאדם אל תעשה בי עבירה"{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר המצוות, ע"פ מדרש תנחומא לפרשת תצא.}}. | בסוף [[מסכת מכות]]{{הערה|דף כ"ג, סוף ע"ב.}} מובא דברי רבי שמלאי, אשר שש מאות ושלש עשרה מצות שלש מאות וששים וחמש נאמרו ל[[משה רבנו]], ושלש מאות וששים וחמש מתוכן לאוין, כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם. ומוסיף שם [[רב המנונא]], ש"תורה צוה לנו משה מורשה" - "תורה" בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום". ומשמעות דרשה זו היא "כי היות מצות עשה מספר כל האיברים, כלומר כל אבר ואבר אומר לו עשה בי מצוה, והיות מצות לא תעשה מספר ימי השנה, כלומר כל יום ויום אומר לו לאדם אל תעשה בי עבירה"{{הערה|הקדמת הרמב"ם לספר המצוות, ע"פ מדרש תנחומא לפרשת תצא.}}. | ||
==עניינם== | |||
ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"א קע, ב.}} הובא, שרמ"ח (248) [[מצוות עשה]] הם כנגד רמ"ח האברים שבאדם, אך במשמעות [[מצוות לא תעשה]] נכתב ענין אחר מאשר ב[[גמרא]]. המספר שס"ה (365) לפי הזוהר הוא כנגד שס"ה הגידים שבאדם{{הערה|משא"כ בגמ' מספר זה הוא כנגד ימות החמה.}}. | |||
והרבי מסביר{{הערה|לקו"ש חכ"ז עמ' 6.}}, שעל ידי כל אחד ממצוות עשה מקשרים את האבר המקביל למצווה זו ל{{ה|קדוש ברוך הוא}}, ועל ידי קיום כל אחד ממצוות לא תעשה מקשרים את הגיד המקביל לקדוש ברוך הוא. ענין נוסף שמסביר הרבי{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 458 ועוד.}} הוא שגופו של יהודי, עניניו ובריאותו תלויים בגופו הרוחני, היינו במעמדו ומצבו בעשיית מצוות עשה ושמירת מצוות לא תעשה. | |||
===על פי תורת החסידות=== | |||
המצוות נמשכות מבחינת [[גלגלתא]] שהוא [[כתר]], שהוא ה[[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. | |||
על ידי [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]] נמשך האור למטה בבחינה של יחוד. אבל ענין המצוות הוא גבוה מזה, שעניינם הוא [[לאשתאבא בגופא דמלכא]], שנכלל ובטל בבחינת התקשרות עם מהותו ו[[עצמותו]] של הקב"ה. וזהו שנאמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", שמצוות נמשכות מבחינת "אנכי" שהוא בחינת [[כתר]]. | |||
והצורך ב'''תרי"ג''' הוא כדי להמשיך את האור בכל פרטי העולם לדוגמא: על ידי [[ציצית]] ממשיכים אור ב[[ל"ב נתיבות חכמה]] (כנגד ל"ב חוטים) ועל ידי [[תפילין]] ממשיכים אור בד' מוחין כנגד ד' פרשיות | |||
==עניינם== | ==עניינם== | ||