עריכת הדף "תהלים צ"ט"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תהלים צ"ט{{ש}}ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים
| תוכן = <poem>
'''א:''' ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ.{{ש}}
'''ב:'''  ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים.{{ש}}
'''ג:'''  יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא.{{ש}}
'''ד:'''  וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. {{ש}}
'''ה:'''  רוֹמְמוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.{{ש}}
'''ו:'''  מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם.{{ש}}
'''ז:'''  בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ. {{ש}}
'''ח:'''  ה' אֱ-לֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵ-ל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם.{{ש}}
'''ט:'''  רוֹמְמוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱ-לֹהֵינוּ. {{ש}}
</poem>
}}
'''תהלים צ"ט''' הוא המזמור ה-99 ב[[תהלים|ספר תהלים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-98, ועד ליום ההולדת ה-99.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על [[מלחמת גוג ומגוג]]".

כקודמיו, אף מזמור זה עוסק במלכות השם, והוא נכלל בנוסח תפילת [[קבלת שבת]] לפני אמירת הפיוט [[לכה דודי]].

פסוקים ה' וט' מתוך המזמור נאמרים ב[[פסוקי דזמרה]], וכן ב[[הוצאת והכנסת ספר תורה|הוצאת ספר תורה]] בימות החול.

==בחסידות==
*'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}.
*'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}.
*'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב [[תשי"ב]]. שיחת מוצאי זאת חנוכה [[תשמ"א]]. לקוטי שיחות חלק א' עמוד 131. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 275.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[יודו שמך (ניגון)]]}}
לקראת יום הולדתו ה-98 של הרבי בי"א ניסן ה'תש"ס, הלחין ר' [[שלום ברוכשטט]] ניגון חסידי חדש על פסוקים מתוך המזמור האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה על המילים: "יודו שמך".

==לקריאה נוספת==
*'''תהלים עם פירוש תהלות מנחם''', חלק ד' עמוד 85

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=121&hilite תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]