עריכת הדף "תהלים פ"ז"

{{חלונית
| כותרת = תהילים פ"ז{{ש}}{{כתב קטן|תְּפִלָּה לְדָוִד}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' לִבְנֵי-קֹרַח, מִזְמוֹר שִׁיר: יְסוּדָתוֹ, בְּהַרְרֵי-קֹדֶשׁ.

'''ב:''' אֹהֵב ה', שַׁעֲרֵי צִיּוֹן - מִכֹּל, מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב.

'''ג:''' נִכְבָּדוֹת, מְדֻבָּר בָּךְ - עִיר הָאֱ-לֹהִים סֶלָה.

'''ד:''' אַזְכִּיר, רַהַב וּבָבֶל - לְיֹדְעָי: הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצֹר עִם-כּוּשׁ; זֶה, יֻלַּד-שָׁם.

'''ה:''' וּלְצִיּוֹן, יֵאָמַר - אִישׁ וְאִישׁ, יֻלַּד-בָּהּ; וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן.

'''ו:''' ה' - יִסְפֹּר, בִּכְתוֹב עַמִּים: זֶה יֻלַּד-שָׁם סֶלָה.

'''ז:''' וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים - כָּל-מַעְיָנַי בָּךְ.
</poem>
}}
תהילים פ"ז הוא המזמור ה-87 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

מזמור זה נאמר על ידי בני [[קורח]] והם משבחים את מעלת [[ירושלים]] עיר הקודש ואנשיה, ובית המקדש.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ז ביום ההולדת ה-86, ועד ליום ההולדת ה-87.

==תוכן המזמור==
מזמור זה נאמר על ידי בני [[קורח]] והם משבחים את מעלת [[ירושלים]] עיר הקודש ואנשיה, ובית המקדש.
{{הערה|על פי כותרת המזמור בתהלים 'שי למורא'.}}.

ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "מזמור זה נתייסד לאומרו בבית המקדש, ומשבח כבוד ירושלים והיאך מגדל חכמים רבים וגדולים בעלי שם ואנשי מעשה, וכמה טובות לעתיד לבוא".

== בתפילה ==
בימים שאין אומרים תחנון, אומרים מזמור זה כהקדמה ל[[ברכת המזון]] לפני [[מים אחרונים]].

==בחסידות==
פעמים רבות בסיומם של ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] ששיגר הרבי בסמיכות לי"א ניסן, כלל קטע שהזכיר וביאר פסוקים מתוך הפרק, וכך כתב הרבי בסיום המכתב של שנת [[תשמ"ח]], המהווה ביאור כללי למזמור בדרך החסידות: "בלשון התהלים, שהיא הוראה ובפרטי פרטים, בעבודת כל אחד מישראל: "לבני קורח" (שחידוש וההוראה שלהם היא עבודת התשובה וש"אין לך דבר העומד בפני התשובה", כמסופר על ידי חז"ל) "מזמור" (— ויש לזמר ולשבח לה' "בכלי" — כלומר בכל השייך לאדם) "שיר" (— כך גם בפה, כלומר בגופו ובעצמו, ובאופן שמרגישים כי —) "יסודתו" (— כל זה חדור כי הוא מיוסד ומבוסס) "בהררי" (— בדרגות העליונות ביותר של —) "קודש".

ביאורים פרטיים נוספים לביטויים ומשפטים מתוך המזמור:
*'''לבני קורח מזמור שיר''' - מזמור זה הוא בדרגה הגבוהה ביותר ביחס לשאר המזמורים שנאמרו על ידי בני קורח, כפי שבא לידי ביטוי הן בכל שהלשון היא "לבני קורח מזמור" (ולא "מזמור לבני קורח"), שקודם שרתה שכינה ואחר כך אמרו שירה{{הערה|ראו פסחים קיז, א.}}, ודע שבשיר זה מופיע ש'יסודתו בהררי קודש'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/10/2/index.htm שיחת פרשת פנחס תשל"ז].}}.
*'''שערי ציון''' - הלכות התורה, הם השערים שבאמצעותם 'יוצאת' הנשמה (שנקראת '[[ציון]]') מההעלם אל הגילוי{{הערה|אור התורה דברים חלק ו' עמוד תתקפט.}}, והלימוד צריך להיות דווקא בבחינת ביטול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/66/index.htm יהל אור על המקום].}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהב ה' שערי ציון]]}}
בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי]] לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"ז]] הלחין הרב [[יוסף יצחק ליפסקר]] לכבוד יום הולדת ה-85 של הרבי ניגון על המילים {{ציטוטון|אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב. וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן.}}{{הערה|תהלים פז, ב; ה.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=107 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/66/index.htm תהילים עם פירוש יהל אור - מזמור פ"ז]'''
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/27-07-2016-00-23-44-song22.mp3 לשמיעת הניגון] מושר על ידי חיילי צבאות ה'
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-21-17-58-song1.mp3 לשמיעת הניגון] מתוך אלבום נעימות חב"ד ליובאוויטש

{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]