עריכת הדף "תהלים ס"ג"

{{חלונית
| כותרת = תהילים ס"ג{{ש}}{{כתב קטן|מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה.

'''ב:''' אֱ-לֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲ‍שַׁחֲרֶךָּ. צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם.

'''ג:''' כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ.

'''ד:''' כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים שְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ.

'''ה:''' כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי.

'''ו:''' כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי.

'''ז:''' אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ.

'''ח:''' כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן.

'''ט:''' דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ.

'''י:''' וְהֵמָּה לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי יָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ.

'''יא:''' יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ.

'''יב:''' וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּא-לֹהִים יִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר.
</poem>
}}
'''תהילים ס"ג''' הוא המזמור ה-63 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ג ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-62, ועד ליום ההולדת ה-63.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר התפילה שעשה דוד כשהיה מסתתר מפני [[שאול]] והיה נכסף ללכת אל מקום [[ארון הברית|ארון]] כמו אדם שצמא למים, ועשה תפילה גדולה על עצמו ונגד שונאו".

==בחסידות==
*'''כן בקודש חזיתיך''' - אדמו"ר הזקן פירש בשם הבעל שם טוב, שהבקשה היא שהלוואי וגם כאשר נמצאים בתוך הקודש, ירגישו את אותה תשוקה וצמאון כמו בעת הריחוק של זמן הגלות, היפך טבע האדם שכאשר הדבר נמצא אצלו זמין ותדיר, הוא לא משתוקק אליו כל כך, והלוואי שבזמן הבית נזכה לגילוי אור נעלה כמו הגילוי אור שנמשך על ידי העבודה בקבלת עול שבגלות שהוא נעלה הרבה יותר{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ט דיבור המתחיל 'תשורי מראש אמנה'. תורת חיים שמות תיח, ב. תורת מנחם חלק י"ט עמוד 302. חלק כ"ב עמוד 45.}}.
*'''כי טוב חסדך מחיים''' - אהבת השם היא התענוג הגדול ביותר, יותר מכל חיי עולם הזה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/22.htm תניא אגרת הקודש כב]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/1/26.htm לקוטי אמרים פרק כו]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/159/159.htm מאמר דיבור המתחיל 'לעושה נפלאות גדולות' כ"ט תשרי תשכ"ב].}}.
*'''כמו חלב ודשן תשבע נפשי''' - מפסוק זה מוכיחים בחסידות ש'חלב' הוא בחינת תענוג, כיון שכתוב תשבע '''נפשי'''{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/572/30/148.htm שפר המאמרים אדמו"ר הזקן תקע"ב, עמוד קמח].}}, והתענוג האלוקי משפיע בגשמיות ומדשן הבשר והעצמות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/3/3/95d.htm תורת חיים בראשית חלק א' צה, ד].}}.
*'''אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך''' - פסוק זה רומז לאהבת הצדיקים שאהבתם תמידית, דוגמת האהבה של אח ואחות, ואינם צריכים לעורר את האהבה באמצעות התבוננות, שלכן היא נקראת בשם 'אמת' כי אין לה הפסק (לעומת האהבה שיש ליהודי רק בעיתים מזומנים שצריך לעורר אותה, שנקראת רק 'שפת אמת'){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/12/39d.htm לקוטי תורה פרשת בהר לט, ג ואילך].}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[צמאה לך נפשי (אדמו"ר הזקן)]], [[צמאה לך נפשי (אדמו"ר שליט"א)]] }}
במסורת הנגינה החב"דית ישנם שני ניגונים על פסוקי מזמור זה, שניהם על המילים 'צמאה לך נפשי'.

הניגון המיוחס לאדמו"ר הזקן, הוא ניגון געגועים וכיסופים, שהיה חביב מאוד על הרבי שלימד אותו לחסידים בהתוועדות שבת מברכים אייר תשי"ד והוא נכלל לאחר מכן ב[[ספר הניגונים]] ניגון קפ"א{{הערה|1=[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140679/jewish/Tzomo-Lecho-Nafshi.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 1#.}}, כשעל פי ביאור הרבי כל אחת משלושת הבבות של הניגון רומזת לשלב נעלה וגבוה יותר.

הניגון השני הוא ניגון עם קצב מהיר יותר אותו לימד הרבי בליל שמחת תורה תשי"ח{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52118 הרבי שר ומסביר את הניגון 'צמאה לך נפשי'], מתוך פרוייקט 'שיחה יומית' {{COL}}}}, וכולל מילים באוקראינית בהם גוערים בכפרי הטיפש, שהוא המשל ליצר הרע, המתהלך ב'שוק' של עולם הזה בלי להועיל ומחולל רק מהומות. ניגון זה מופיע ב[[ספר הניגונים]] ב-2 גרסאות, הראשונה בניגון ק"א, והשניה בניגון קצ"ו מפי החסיד ר' [[צבי הירש גאנזבורג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=75&hilite= תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/49/index.htm יהל אור - פרק סג]'''

{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]