עריכת הדף "שמיני עצרת"

[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''שמיני עצרת''' הוא [[חג]] הנחגג ב[[כ"ב בתשרי]], היום האחרון שלאחר [[חג הסוכות]]. ב[[ארץ הקודש]] חוגגים ביום זה את החג [[שמחת תורה]], ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ב[[יום טוב שני של גלויות]] - כ"ג בתשרי.

רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.

==מקור החג==
על חג שמיני עצרת נכתב בתורה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.|מקור=[[חומש במדבר]], כ"ט, ל"ה-ל"ח.}}

ב[[גמרא]] נכתב ששמיני עצרת נחשב כ[[חג]] בפני עצמו, בששה דינים המנויים בסימן "פז"ר קש"ב": פ' - פייס, ז' - זמן, ר' - רגל, ק' - קרבן, ש' - שיר, ב' - ברכה{{הערה|[[מסכת ראש השנה]], דף ד', עמ' ב'.}}. ב[[תורת החסידות]] מבואר עניינו של הסימן "פז"ר קש"ב", שהוא מבטא את כך שע"י "פז"ר" - פיזור וביטול ה[[ישות]], נעשה "קש"ב" - האפשרות להקשיב ולקלוט את ענייני ה[[קדושה]], שזהו ענייני של החג שמיני עצרת - לקלוט את הקדושה{{הערה|[[ליקוטי תורה]], דרושי שמיני עצרת, צ"א, ב.}}.

==מצוות ומנהגי החג==
===ישיבה בסוכה===
ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ ל[[סוכה]] גם בשמיני עצרת (ללא ברכת "לישב בסוכה"), למרות שבשאר העדות, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.

===הקפות===
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
{{ערך מורחב|הקפות}}
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}

רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו"ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}.

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}}. עם זאת, הנהיג [[הרבי]] שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד"מ הנ"ל.}}.

ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.

===יזכור===
בין קריאת התורה לתפילת מוסף אומרים בבית הכנסת את תפילת [[יזכור|יִזְכּוֹר]], בה מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה בגן עדן. מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות.

===תפילת גשם===
ב[[תפילת מוסף]] ביום זה מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה באמירת [[משיב הרוח ומוריד הגשם]]{{הערה|משנה וגמרא ריש מסכת תענית.}}. בקשר לכך, נקבעה ב[[חזרת הש"ץ]] של מוסף "תפילת גשם", הכוללת מספר פיוטים שבהם תפילה לה' על ה[[גשם]].

ב[[תורת החסידות]] מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו ב[[חג הסוכות]] וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/38/92d.htm לקוטי תורה שמיני עצרת צב, ד]. ועוד.}}.

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מבואר{{הערה|לקו"ת דרושים לשמע"צ פו, ג. וראה גם לקו"ת דרושים לסוכות עח, סע"ג וריש ע"ד. שם עט, ג. פא, ג.}} ששמיני עצרת הוא מלשון קליטה (עצרת מלשון קליטה{{הערה|לקו"ת דרושים לשמע"צ פה, ג. שם פח, ד. צא, א. סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסג, ג. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ס"ע שצ. וש"נ. אוה"ת סוכות שם. שם (הוספות) ס"ע א'תתקמו. ובכ"מ.}}) של כל העניינים של חודש תשרי, החל מעניין של "תמליכוני עליכם" שבראש השנה.

שמיני עצרת (שמיני מלשון שומן{{הערה|אוה"ת שמע"צ ע' א'תתיז; סד"ה ביום השמיני עצרת עדר"ת (המשך תער"ב ח"א ע' תלה); סד"ה ביום השמיני שלח תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' מה), ועוד – בשם הה"מ – דשמיני הוא ל' שמן. ובסד"ה ביום השמיני עצרת תרצ"ד (תשי"א) (סה"מ ה'תשי"א ע' 60), תש"ב (סה"מ ה'תש"ב ס"ע 35), תש"ג (סה"מ ה'תש"ג ע' 53) הוא כבפנים. וראה גם אוה"ת שם ריש ע' א'תתיח.}}) הוא התמצית וה"עסענץ"{{הערה|ראה אוה"ת בלק ע' תתקכו: אַסענצייע, כן אמר אדמ"ו נ"ע על בחי' שמיני עצרת.}} של כל הענינים דחודש תשרי{{הערה|ראה ד"ה ביום השמיני שלח תקס"ג (סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקנו), תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' לט), תרצ"ג (סה"מ קונטרסים ח"א רנד, א). ועוד.}}, ובו נקלטים (עצרת מלשון קליטה) כל ענינים אלו. ועל ידי זה נמשכים (כל הענינים דחודש תשרי) על כל השנה, כמ"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב"קיצור מתורה ע"פ ביום השמיני שילח וגו' .. תקס"ג" – אוה"ת שמע"צ ס"ע א'תתיח. וראה רד"ה זה תקס"ג שם.}} ש"בו (בשמיני עצרת) מקבלים כל ישראל שפע הנהגתם בתורתם ועבודתם כל השנה".

בשמיני עצרת מקבל כל יהודי נתינת כח על כל השנה, שבענייני העולם, שמצד עצמם הם חול, הוא יוכל להחדיר בהם קדושה ולעשות מהם [[דירה בתחתונים]]{{הערה|ד"ה ביום השמיני ספה"מ מלוקט ב'.}}.

==ימי חב"ד==
*בליל שמיני עצרת [[תשל"ח]] לקה [[הרבי]] בהתקף לב חמור בעיצומם של ה[[הקפות]], ולא יצא לביתו ולציבור החסידים עד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]].

==ראו גם==
*[[שמחת תורה]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/shmini_atzeres לקוטי שיחות מועדים - שמיני עצרת] {{מפתח}}
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]

{{חגים וזמנים}}
{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]