עריכת הדף "רבן שמעון בן גמליאל"

{{פירוש נוסף|נוכחי=רשב"ג השני, בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]]|אחר=סבו, שנקרא גם הוא בשם זה|ראו=[[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]]}}[[קובץ:רשבג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח העמוק למערת הכוכים בה טמון ה[[תנא]] [[רבן שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל מעשרה הרוגי מלכות, הנמצאת בכפר כנה שבגליל, הממוקם למרגלות כפר מאשהאד]]
'''רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל''' (רשב"ג) השני (ד[[יבנה]]) היה נשיא הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא, בנו של [[רבן גמליאל דיבנה|רבן גמליאל]]. [[תנא]] בדור הרביעי, חברם של [[רבי מאיר]], רבי יהושע בן קרחה ושאר תלמידי [[רבי עקיבא]]. בנו היה [[רבי יהודה הנשיא]].

==סיני ועוקר הרים==
בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערה|1=דף [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4221&hilite=16063d3e-2fa9-401d-ad11-29d963926b7e&st=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%A7%D7%A8%D7%91&pgnum=27 י"ג ע"א].}} מובא שאלה שנשאלה מי עדיף, סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף. 

הרבי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מסביר פשר הסמיכות למה שכתוב במסכת זו בדף הסמוך שלפניו, ש[[רבי מאיר]] ו[[רבי נתן]] היה להם קפידא על כבוד תורתם על ידי שכיבדו את מעלת נשיאותו של רשב"ג יותר ממעלת תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את [[רבן שמעון בן גמליאל]] מנשיאותו, וזאת על ידי שישאלו אותו שאלה ב[[מסכת עוקצין]] בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למלל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו. 

אחד מהאמוראים שמע מכך, וחשש שמא תגרם חלילה בושה לרבן גמליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו של ר"ג ולמד מסכת עוקצין בקול רם, ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסכת הוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים, והיה חסר לו את המעלה של סיני, שהרי לא ידע מסכת אחת.

אם כי [[הרבי]] מקשה, כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה [[ריש לקיש]] בבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את רבי מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואם כן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הרים, אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. מובא ב[[מסכת עירובין]] כי חכמים לא ירדו לסוף דעתו מרוב עומקו, ובמקום אחר מובא כי היה לו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים.

לכן מן ההכרח לומר איפכא, שרבן שמעון בן גמליאל היה ענין של סיני, והוא טען שזוהי מעלה גדולה יותר ממעלה של עוקר הרים של רבי מאיר וזה היה הויכוח בינו לחכמים. ובזאת מוסבר גם הענין שדווקא מסכת עוקצים הוא לא ידע, כי מובא אודות [[רב יהודה]] שעיקר לימודו היה ב[[סדר נזיקין]], וכאשר היה לומד [[מסכת עוקצין]] היה אומר "הויות דרב ושמואל חזינן הכא", ומכאן שעיקר הענין וההדגש של מסכת עוקצין הוא החלק הלימודי שבו והעיוני, וחלק זה של עוקר הרים דווקא היה חסר לרבן שמעון בן גמליאל.

{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{מיון רגיל:שמעון בן גמליאל}}
[[קטגוריה:הדור הרביעי לתנאים]]