עריכת הדף "פרץ מגירונדי"

{{מפנה|פרץ מגירונדי|פרץ מקורביל}}
הספר '''מערכת האלקות''' הוא ספר קבלה המיוחס '''רבי פרץ בן יצחק הכהן מגירונדי''' המכונה 'רבנו פרץ', או 'הרפ"ך'{{הערה|יש לשים לב שלא לבלבל בינו לבין רבינו פרץ מקורביל, 'תוספות רבינו פרץ'.}} שחי ופעל בספרד בין השנים ה'ס"ה (1304) - ה'ק"ל, (1370).

==תולדות חייו==
רבי פרץ נולד בפרובאנס בתחילת המאה ה-14, ולמד מפי אביו רבי יצחק בן יהודה הכהן שהיה ידוע בדורו כתלמיד חכם ועניו, ונהג לחתום את איגרותיו "יצחק העלוב בן הרב יהודה הכהן".

בבגרותו שימש רבי פרץ כ[[דיין]] ומורה הוראה בטולידו, והתחיל לכתוב את פירושיו על הגמרא בגיל 22, מתוכם נותרו כיום בידינו פירושיו על מסכתות [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת נזיר|נזיר]], ו[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]].

לצד עיסוקו בגמרא ובהלכה, עסק גם בתורת הנסתר וחיבר את הספר '''מערכת האלקות''' בו העלה על הכתב דרשות על ה[[תורה]] על פי תורת הקבלה, והספר מצוטט בדורות מאוחרים יותר גם על ידי רבי יוסף קארו{{הערה|טור אורח חיים סימן כח, בנוגע לחליצת תפילין של ראש מעומד דווקא.}}.

המפורסם מבין תלמידים הוא [[הר"ן|רבנו נסים]], שהתייחס אליו בידידות וקרבה ואף עזר לו להגיע לברצלונה{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36620&pgnum=109 אנציקלופדיה לגדולי ישראל].}}, והתייחס אליו כתלמיד-חבר, וכן 'הריב"ש' - ר' יצחק בר ששת, אשר מרבה בכתביו לשבח ולתאר את גדולת רבו{{הערה|1=שו"ת הריב"ש סימנים רפ, שפז, תעו.}}.

==ספרו מערכת האלקות==
הספר נדפס לראשונה בשנת שי"ח, עם בפירארה, עם פירוש שלא ידוע מי היה המחבר שלו.

הספר כולל חמשה עשר פרקים:
*פרק ראשון - מערכת האלקות, קיום אמונת האלקות
*פרק שני - מערכת האחדות, שלילת מציאות הסותרת לאחדות השם
*פרק שלישי - לשכת השמות, 
*פרק רביעי - מערכת שמות המדות
*פרק חמישי - מערכת שמות השוים
*פרק ששי - מערכת שמות נגדות
*פרק שביעי - מערכת הסדר
*פרק שמיני - מערכת הטעם
*פרק תשיעי - שער ההריסה
*פרק עשירי - שער האדם
*פרק אחד עשר - שער המרכבה העליונה
*פרק שנים עשר - שער העולם
*פרק שלושה עשר - בביאור השביעיות והשמיניות והעשריות:
*פרק ארבעה עשר - שער השם
*פרק חמשה עשר - בביאור כונת השם בתפלות ובתחנות ובברכות

כארבעה חודשים בלבד לאחר שנדפס בפעם הראשונה, חזר ונדפס פעם נוספת במנטובה, עם פירוש הגאון רבי יהודה חייט, שקרא לפירושו "מנחת יהודה".

==בחסידות חב"ד==
על פי עדות הרבי, היה "אחד מגדולי המקובלים בזמן הרמב"ן", כפי שניתן להיווכח מהעובדה ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מזכיר אותו מספר פעמים בספר דרך מצוותיך{{הערה|בדרוש ג' שיטות.}}, ומשתדל להעמיד את דברי אדמו"ר הזקן באופן שיתאימו לדבריו.

כמו כן, מהעובדה שהאריז"ל שיבח את המקובל ר' יהודה חייט, והוא התעסק עם חיבור פירוש לספר זה, ניתן להוכיח שזהו מהספרים החשובים והמוסמכים בפנימיות התורה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1g7l12qPTfszdV8UbCa8Cvm3jJ8bCKZ2R/view הוספות ללקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 491], וראו שם שהרבי מתרץ מובאה מוקשית מספרו.}}.

הספר מובא במקומות רבים בתורת רבותינו נשיאינו, ובדרך כלל בשם 'המערכת' או 'שיטת המערכת' וכיוצא בזה.

==קישורים חיצוניים==
* {{היברובוקס|דפוס מנטובה| שי"ח (1558), 425 דפים|7110|}}
* {{היברובוקס|דפוס פירארה| שי"ח (1558), 584 דפים|44938|}}

{{ספרי קבלה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]