עריכת הדף "פסח גלגל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פסח גלגל''' הוא כינוי ל[[חג הפסח]] הראשון שבני ישראל קיימו בארץ ישראל. לאחר שבני ישראל [[הכניסה הראשונה לארץ|נכנסו לארץ]], הקב"ה הורה ל[[יהושע בן נון]] למול את בני ישראל, ואחר כך הקריבו את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] בגלגל. | '''פסח גלגל''' הוא כינוי ל[[חג הפסח]] הראשון שבני ישראל קיימו בארץ ישראל. לאחר שבני ישראל [[הכניסה הראשונה לארץ|נכנסו לארץ]], הקב"ה הורה ל[[יהושע בן נון]] למול את בני ישראל, ואחר כך הקריבו את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] בגלגל. | ||
שורה 16: | שורה 15: | ||
מאז שבני ישראל יצאו מ[[מצרים]], הם הקריבו [[קרבן פסח]] פעם אחת בלבד - לאחר הקמת [[המשכן]] בשנה השנייה לצאתם ממצרים. כעת כאשר הם הגיעו לארץ, הגיע הזמן להתחלת קיום המצווה זו באופן סדיר. | מאז שבני ישראל יצאו מ[[מצרים]], הם הקריבו [[קרבן פסח]] פעם אחת בלבד - לאחר הקמת [[המשכן]] בשנה השנייה לצאתם ממצרים. כעת כאשר הם הגיעו לארץ, הגיע הזמן להתחלת קיום המצווה זו באופן סדיר. | ||
הגמרא{{הערה|שם=יב}}אומרת, שבני ישראל הקריבו את הפסח בטהרה, דהיינו, שהם קיבלו את ההזאה הראשונה (שביום השלישי) בהיותם 'ערלים'. ישנה מחלוקת בין ה'סדר עולם' שסובר שערב פסח יצא בשבת, לבין 'סדר הדורות' שסובר שיצא ביום שני (הנפקא מינה ממחלוקת זו, הוא האם אפשרי להזות בשבת){{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&pgnum=115 חלק י"ח [[פרשת | הגמרא{{הערה|שם=יב}}אומרת, שבני ישראל הקריבו את הפסח בטהרה, דהיינו, שהם קיבלו את ההזאה הראשונה (שביום השלישי) בהיותם 'ערלים'. ישנה מחלוקת בין ה'סדר עולם' שסובר שערב פסח יצא בשבת, לבין 'סדר הדורות' שסובר שיצא ביום שני (הנפקא מינה ממחלוקת זו, הוא האם אפשרי להזות בשבת){{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&pgnum=115 חלק י"ח [[פרשת שופטים]] שיחה ב הערה 26 (עמ' 106)].}}. | ||
וראה לקמן בנוגע לאכילת מצות בפסח זה. | וראה לקמן בנוגע לאכילת מצות בפסח זה. | ||
שורה 28: | שורה 27: | ||
ישנה קושייה של האבן עזרא שמביא תוספות{{הערה|על אתר ד"ה ממחרת.}} בנוגע לגמרא זו: הפסוק אומר שבני ישראל יצאו ממצרים "ממחרת הפסח"{{הערה|[[פרשת מסעי]] לג, ג.}}, דהיינו בט"'''ו'''. ולפי זה גם את הפסוק שאצלנו (בספר יהושע) צריך לפרש כך, ולא שהיה זה בט"'''ז'''? [[רבינו תם]] מתרץ שהם אכלו בט"ו מהתבואה הישנה (שהביאו עמהם מעבר הירדן), כיוון שהם הוצרכו לאכול [[מצה|מצות]]. ו"קלוי" שהוא מהחדש, הם אכלו רק למחרת - בט"ז, שגם הוא נקרא "עצם היום הזה"{{הערה|[[פרשת אמור]] כג, יד.}}; אולם ר"י מפרש שלשון התורה ולשון הנביאים אינן שוות, ולכן, אף שבתורה "מחרת הפסח" הוא ט"ו, אצל יהושע הוא ט"ז. ומה שאמר "(מחרת) הפסח", ביהושע הכוונה היא לאכילת הפסח, ובתורה - לשחיטתו. | ישנה קושייה של האבן עזרא שמביא תוספות{{הערה|על אתר ד"ה ממחרת.}} בנוגע לגמרא זו: הפסוק אומר שבני ישראל יצאו ממצרים "ממחרת הפסח"{{הערה|[[פרשת מסעי]] לג, ג.}}, דהיינו בט"'''ו'''. ולפי זה גם את הפסוק שאצלנו (בספר יהושע) צריך לפרש כך, ולא שהיה זה בט"'''ז'''? [[רבינו תם]] מתרץ שהם אכלו בט"ו מהתבואה הישנה (שהביאו עמהם מעבר הירדן), כיוון שהם הוצרכו לאכול [[מצה|מצות]]. ו"קלוי" שהוא מהחדש, הם אכלו רק למחרת - בט"ז, שגם הוא נקרא "עצם היום הזה"{{הערה|[[פרשת אמור]] כג, יד.}}; אולם ר"י מפרש שלשון התורה ולשון הנביאים אינן שוות, ולכן, אף שבתורה "מחרת הפסח" הוא ט"ו, אצל יהושע הוא ט"ז. ומה שאמר "(מחרת) הפסח", ביהושע הכוונה היא לאכילת הפסח, ובתורה - לשחיטתו. | ||
בתוספות אחר{{הערה|מסכת [[ראש השנה]] יג, א ד"ה הקריבו.}} מוסברת שיטתו של | בתוספות אחר{{הערה|מסכת [[ראש השנה]] יג, א ד"ה הקריבו.}} מוסברת שיטתו של רבינו תם (שהמקרא בא לומר שאכלו ישן, אף שמובן בפשטות) - מכיוון שהם חיבבו את המן, הם לא רצו לאכול דבר אחר, ולכן אף שהם אכלו מן הישן, הם לא אכלוהו. ואכילת המצה בליל הסדר אינה כלולה בחשבון זה, כיוון שהם היו "מוכרחים" לאוכלה, אין זה נחשב לאכילה בעניין זה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
שורה 45: | שורה 37: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||
[[קטגוריה:ספר יהושע]] | [[קטגוריה:ספר יהושע]] |