עריכת הדף "ערב חג הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
*'''ביטול [[קרבן תודה]]''' - כיון שקרבן תודה מוקרב יחד עם חמץ, לא מקריבים בערב חג הפסח קרבן תודה (וכך גם במשך כל ימי החג עצמו), כדי שלא לבוא לידי מצב שנותר חמץ בבית המקדש לאחר חצות היום. | *'''ביטול [[קרבן תודה]]''' - כיון שקרבן תודה מוקרב יחד עם חמץ, לא מקריבים בערב חג הפסח קרבן תודה (וכך גם במשך כל ימי החג עצמו), כדי שלא לבוא לידי מצב שנותר חמץ בבית המקדש לאחר חצות היום. | ||
*'''הקרבת קרבן פסח''' - מקריבין הקרבן פסח אחר חצות ואחר הקרבת התמיד. בזמן שהיו מקריבין שרו הלויים{{הערה|[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]. ועיין שקו"ט בזה למכתב הרבי להרב זוין אג"ק ח"ב אגרת רצה ושח.}} [[הלל]]. | *'''הקרבת קרבן פסח''' - מקריבין הקרבן פסח אחר חצות ואחר הקרבת התמיד. בזמן שהיו מקריבין שרו הלויים{{הערה|[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]. ועיין שקו"ט בזה למכתב הרבי להרב זוין אג"ק ח"ב אגרת רצה ושח.}} [[הלל]]. | ||
*'''סוף זמן עבודת השדה''' - למרות שמעיקר הדין מותר לעבוד בשדה בשנה השישית ל[[שמיטה]] עד שלושים יום קודם ראש השנה, תיקנו חכמים שעובדים בשדה עד הפסח בלבד, ושלא יעבדו בה לאחר מכן. | *'''סוף זמן עבודת השדה''' - למרות שמעיקר הדין מותר לעבוד בשדה בשנה השישית ל[[שמיטה]] עד שלושים יום קודם ראש השנה, תיקנו חכמים שעובדים בשדה עד הפסח בלבד, ושלא יעבדו בה לאחר מכן. | ||
*'''[[ | *'''ביעור [[מעשרות]]''' - מחזור גידולי הקרקע בשש שנות השמיטה מחולק ל-2, בשנה הראשונה והשניה מפריש מעשר שני (שצריך לאוכלו בירושלים) ובשנה השלישית מפריש מעשר עני (שצריך לתת אותו לעניים), ולאחר מכן חוזר הסדר, בשנה הרביעית והחמישים מפריש מעשר שני, ובשנה השישית מעשר עני. בסיומו של כל מחזור, ב[[חג הפסח]] - צריך האדם לסיים להוציא מרשותו ולחלק את כל המעשרות, ומה שנותר אצלו - עליו לבער מרשותו. אף שעל פי דין ניתן לעשות זאת עד ערב [[שביעי של פסח]], כדאי להחמיר ולעשות זאת כבר בערב החג (של השנה הרביעית ושל השנה השביעית), לפי הדעות המחמירות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=672&ArticleID=1950&ArticleTitle=%E1%E9%F2%E5%F8%20%EE%F2%F9%F8%E5%FA שאלה: מהי מצוות ביעור מעשרות, ומתי יש לקיימה?], במדור 'פינת ההלכה' בשיחת השבוע.}}. | ||
*'''חידוש קירות ההיכל והמזבח''' - מלבנים את אבני המזבח וההיכל בסיד ומחדשים אותם לכבוד החג{{הערה|משנה מדות ג, ד.}}. | *'''חידוש קירות ההיכל והמזבח''' - מלבנים את אבני המזבח וההיכל בסיד ומחדשים אותם לכבוד החג{{הערה|משנה מדות ג, ד.}}. | ||
*'''תקיעות''' - בערב פסח היו תוקעים בבית המקדש 48 תקיעות{{הערה|סוכה נד, א.}}: 3 תקיעות לפתיחת שערים, 9 תקיעות לתמיד של שחר, 9 תקיעות לתמיד של בין הערבים, ו-27 תקיעות בהלל שקוראים בזמן הקרבת קרבן פסח{{הערה|הפסח נשחט בשלוש כיתות, ובכל כת קוראים את ההלל 3 פעמים, ובכל פעם שקוראים את הלל תוקיעם שלוש תקיעות, בסך הכל - 27 תקיעות.}}. | *'''תקיעות''' - בערב פסח היו תוקעים בבית המקדש 48 תקיעות{{הערה|סוכה נד, א.}}: 3 תקיעות לפתיחת שערים, 9 תקיעות לתמיד של שחר, 9 תקיעות לתמיד של בין הערבים, ו-27 תקיעות בהלל שקוראים בזמן הקרבת קרבן פסח{{הערה|הפסח נשחט בשלוש כיתות, ובכל כת קוראים את ההלל 3 פעמים, ובכל פעם שקוראים את הלל תוקיעם שלוש תקיעות, בסך הכל - 27 תקיעות.}}. | ||
שורה 19: | שורה 18: | ||
על הקרבן היה צריך להימנות מערב החג, ואחד מבני החבורה היה לוקח את הפסח לשחוט אותו עבור כולם. אסור להעביר מחבורה לחבורה ואסור להותיר מבשר הפסח. | על הקרבן היה צריך להימנות מערב החג, ואחד מבני החבורה היה לוקח את הפסח לשחוט אותו עבור כולם. אסור להעביר מחבורה לחבורה ואסור להותיר מבשר הפסח. | ||
===ערב פסח שחל ב[[ערב שבת]]=== | ===ערב פסח שחל ב[[ערב שבת]]=== | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
==בזמן הגלות== | ==בזמן הגלות== | ||
===בדיקת חמץ=== | ===בדיקת חמץ=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בדיקת חמץ]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בדיקת חמץ]]}} | ||
שורה 87: | שורה 88: | ||
הרבי בעצמו לא מקפיד להיות נוכח בעת אפיית המצות מצווה עבורו{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד שיב.}}. | הרבי בעצמו לא מקפיד להיות נוכח בעת אפיית המצות מצווה עבורו{{הערה|אגרות קודש חלק ה' עמוד שיב.}}. | ||
===סדר קרבן פסח=== | ===סדר קרבן פסח=== | ||
שורה 116: | שורה 118: | ||
החל משנת [[תשל"ח]]{{הערה|בפשטות, היה הדבר קשור ל[[שמיני עצרת תשל"ח|מאורע הבריאותי שהיה בשמיני עצרת של אותה שנה]] בעקבותיו בהוראת הרופאים נמנע הרבי מדברים מסויימים בהם נהג בעצמו קודם לכן.}}, נערכה החלוקה על-ידי תלמידי ה[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]]. | החל משנת [[תשל"ח]]{{הערה|בפשטות, היה הדבר קשור ל[[שמיני עצרת תשל"ח|מאורע הבריאותי שהיה בשמיני עצרת של אותה שנה]] בעקבותיו בהוראת הרופאים נמנע הרבי מדברים מסויימים בהם נהג בעצמו קודם לכן.}}, נערכה החלוקה על-ידי תלמידי ה[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]]. | ||
==ערב פסח שחל בערב שבת{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/20-03-2018-13-01-41- | ==ערב פסח שחל בערב שבת{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/03/20-03-2018-13-01-41-%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97.pdf תדפיס: הלכה למעשה - ערב פסח שחל בערב שבת], בהוצאת מכון הלכה חב"ד {{PDF}}{{אינפו}}}}== | ||
בקביעות של ערב פסח שחל בערב שבת, יש להקדים את ההכנות של מלאכת אוכל נפש שאסורות בעשייה בליל החג, כגון הכנת מי מלח, צליית בשר הזרוע, וכו'. | בקביעות של ערב פסח שחל בערב שבת, יש להקדים את ההכנות של מלאכת אוכל נפש שאסורות בעשייה בליל החג, כגון הכנת מי מלח, צליית בשר הזרוע, וכו'. | ||
שורה 124: | שורה 126: | ||
ערב פסח שחל בשבת, הוא קביעות נדירה מאוד, שיש לה השלכות רבות בכל הנוגע להכנות לחג הפסח: | ערב פסח שחל בשבת, הוא קביעות נדירה מאוד, שיש לה השלכות רבות בכל הנוגע להכנות לחג הפסח: | ||
*'''[[שבת הגדול]]''' - על אף ששבת הגדול נקבעה לשבת שלפני פסח, בקביעות כזו כדאי להקדים את 'דרשת שבת הגדול' ולנצל את השבת שלפני שבת הגדול לדבר ולעורר על ההכנות לחג הפסח, ועל ההלכות המיוחדות השייכות לשבת בקביעות כזו{{הערה|מנהגי מהרי"ל ריש הלכות פסח.}}. | *'''[[שבת הגדול]]''' - על אף ששבת הגדול נקבעה לשבת שלפני פסח, בקביעות כזו כדאי להקדים את 'דרשת שבת הגדול' ולנצל את השבת שלפני שבת הגדול לדבר ולעורר על ההכנות לחג הפסח, ועל ההלכות המיוחדות השייכות לשבת בקביעות כזו{{הערה|מנהגי מהרי"ל ריש הלכות פסח.}}. | ||
*'''הקדמת [[תענית בכורות]]''' - בקביעות שערב חג הפסח חל בשבת, ולא ניתן להתענות בשבת כפי המנהג של 'תענית בכורות', מהדרים גם שלא להתענות ביום שישי כדי שלא להיכנס לשבת מתוך צום ותענית, ומקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו, [[י"ב ניסן]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|1=על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66. וראה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09- | *'''הקדמת [[תענית בכורות]]''' - בקביעות שערב חג הפסח חל בשבת, ולא ניתן להתענות בשבת כפי המנהג של 'תענית בכורות', מהדרים גם שלא להתענות ביום שישי כדי שלא להיכנס לשבת מתוך צום ותענית, ומקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו, [[י"ב ניסן]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|1=על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66. וראה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf לוח יומי הלכה למעשה פסח תשפ"א עמוד יח], שכתב שכדאי להחמיר ולשמוע סיום גם ביום שישי.}}. | ||
*'''הקדמת [[בדיקת חמץ]]''' - מקדימים ביום אחד את בדיקת החמץ ועורכים אותה ביום חמישי בלילה, אור ל[[י"ג ניסן]]. בדיקת החמץ הינה כהלכתה בכל שנה, מברכים 'על ביעור חמץ', ובודקים גם במקום שבו יאכלו סעודת שבת. | *'''הקדמת [[בדיקת חמץ]]''' - מקדימים ביום אחד את בדיקת החמץ ועורכים אותה ביום חמישי בלילה, אור ל[[י"ג ניסן]]. בדיקת החמץ הינה כהלכתה בכל שנה, מברכים 'על ביעור חמץ', ובודקים גם במקום שבו יאכלו סעודת שבת. | ||
*'''הקדמת שריפת חמץ''' - שורפים את כל החמץ שברשותו בערב שבת (מלבד מה שמוכר, ומלבד מזון מצומצם שמוכרח להשאיר לסעודות שבת) כבזמנה בכל שנה קודם חצות, כדי שלא יבוא לטעות בשאר שנים{{הערה|לוח כולל חב"ד. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תמד, ה.}}, אבל אין אומרים ומבטלים החמץ עד למחר בזמן הביעור, אך בשעת הביעור אומרים את היהי רצון המופיע בסמוך לביעור חמץ{{הערה|כפי שניתן להוכיח מנוסח אדמו"ר הזקן בסידור ומתוכן התפילה, וכן כתב בקנה בושם י"ב, ח. ערב שבת שחל בשבת (הרב צבי כהן) פרק ז' סעיף ד.}}. | *'''הקדמת שריפת חמץ''' - שורפים את כל החמץ שברשותו בערב שבת (מלבד מה שמוכר, ומלבד מזון מצומצם שמוכרח להשאיר לסעודות שבת) כבזמנה בכל שנה קודם חצות, כדי שלא יבוא לטעות בשאר שנים{{הערה|לוח כולל חב"ד. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תמד, ה.}}, אבל אין אומרים ומבטלים החמץ עד למחר בזמן הביעור, אך בשעת הביעור אומרים את היהי רצון המופיע בסמוך לביעור חמץ{{הערה|כפי שניתן להוכיח מנוסח אדמו"ר הזקן בסידור ומתוכן התפילה, וכן כתב בקנה בושם י"ב, ח. ערב שבת שחל בשבת (הרב צבי כהן) פרק ז' סעיף ד.}}. | ||
*'''ניקוי השיניים''' - בקביעות שערב פסח חל בשבת ולא ניתן לצחצח את השיניים כראוי בסמוך לסוף זמן אכילת חמץ, יש להתאמץ ולנקות את השיניים היטב קודם כניסת השבת, ולהיזהר במהלך סעודות השבת לאכול רק דברי חמץ רכים שלא ידבקו בשיניים ויתקעו בחורים ובסדקים. | *'''ניקוי השיניים''' - בקביעות שערב פסח חל בשבת ולא ניתן לצחצח את השיניים כראוי בסמוך לסוף זמן אכילת חמץ, יש להתאמץ ולנקות את השיניים היטב קודם כניסת השבת, ולהיזהר במהלך סעודות השבת לאכול רק דברי חמץ רכים שלא ידבקו בשיניים ויתקעו בחורים ובסדקים. | ||
שורה 133: | שורה 134: | ||
*'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין להכין תבשילי חמץ שדרכם להידבק בסירים ובכלי האכילה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}, וכיום נוהגים, במקום שיש עירוב, להשתמש לסעודה בכלים חד פעמיים אותם זורקים בסיום הסעודה במקום הפקר, ובמקום שאין עירוב מנקים היטיב ושמים הנשאר מהחמץ בבית הכסא. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ{{הבהרה}} | *'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין להכין תבשילי חמץ שדרכם להידבק בסירים ובכלי האכילה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}, וכיום נוהגים, במקום שיש עירוב, להשתמש לסעודה בכלים חד פעמיים אותם זורקים בסיום הסעודה במקום הפקר, ובמקום שאין עירוב מנקים היטיב ושמים הנשאר מהחמץ בבית הכסא. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ{{הבהרה}} | ||
*'''ביעור חמץ''' - את רוב החמץ יש לבער כבר ביום שישי, ולהותיר חמץ מוצמצם רק מה שהכרחי לשימוש עבור סעודות השבת. אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. האופן ההלכתי המהודר ביותר לבער הוא לזרוק את הפירורים שנותרו מהסעודה בשירותים, ובמקום שיש עירוב מהודר - לזרוק את כל מה שנותר מהסעודה בפח אשפה במרחב הציבורי שאינו שייך לאף יהודי. | *'''ביעור חמץ''' - את רוב החמץ יש לבער כבר ביום שישי, ולהותיר חמץ מוצמצם רק מה שהכרחי לשימוש עבור סעודות השבת. אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. האופן ההלכתי המהודר ביותר לבער הוא לזרוק את הפירורים שנותרו מהסעודה בשירותים, ובמקום שיש עירוב מהודר - לזרוק את כל מה שנותר מהסעודה בפח אשפה במרחב הציבורי שאינו שייך לאף יהודי. | ||
*'''סדר קרבן פסח וסדר ההגדה''' - אחרי תפילת מנחה אומרים את ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'לכפר על כל עוונותינו' (כבכל שבת הגדול לאחר מנחה, היות שבשבת הגדול החלו הניסים של גאולת מצרים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תל, ב.}}), ולאחר מכן{{הערה|כך נוהג הרבי בקביעות כזו.}} את סדר קרבן פסח שקשור לפסח עצמו. | *'''סדר קרבן פסח וסדר ההגדה''' - אחרי תפילת מנחה אומרים את ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'לכפר על כל עוונותינו' (כבכל שבת הגדול לאחר מנחה, היות שבשבת הגדול החלו הניסים של גאולת מצרים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תל, ב.}}), ולאחר מכן{{הערה|כך נוהג הרבי בקביעות כזו.}} את סדר קרבן פסח שקשור לפסח עצמו. | ||
*'''הבדלה''' - במוצאי שבת עדיין אסורות כל המלאכות שהיו אסורות בשבת (גם אלו שמותרות ביום טוב וגם כל מלאכה אחרת שהיא לצורך יום טוב ולא לצורך השבת) עד שיבדיל בתפילה, נשים שאינן מתפללות ערבית, צריכות לכל הפחות לומר בלא שם ומלכות: "המבדיל בין קודש לקודש". בקביעות כזו שמתפללים במוצאי שבת תפילת יום טוב, מוסיפים אמירת 'ותודיענו' (המחליפה את אמירת 'אתה חוננתנו'). | *'''הבדלה''' - במוצאי שבת עדיין אסורות כל המלאכות שהיו אסורות בשבת (גם אלו שמותרות ביום טוב וגם כל מלאכה אחרת שהיא לצורך יום טוב ולא לצורך השבת) עד שיבדיל בתפילה, נשים שאינן מתפללות ערבית, צריכות לכל הפחות לומר בלא שם ומלכות: "המבדיל בין קודש לקודש". בקביעות כזו שמתפללים במוצאי שבת תפילת יום טוב, מוסיפים אמירת 'ותודיענו' (המחליפה את אמירת 'אתה חוננתנו'). | ||
*'''הדלקת נרות של יום טוב''' - לאחר שהנשים מבדילות, מדליקות נרות יום טוב באמצעות הדלקה מאש לאש (מנר ששבת מערב שבת) ומברכות 'להדליק נר של יום טוב' ו'שהחיינו'. | *'''הדלקת נרות של יום טוב''' - לאחר שהנשים מבדילות, מדליקות נרות יום טוב באמצעות הדלקה מאש לאש (מנר ששבת מערב שבת) ומברכות 'להדליק נר של יום טוב' ו'שהחיינו'. | ||
*'''קידוש יקנה"ז''' - בקביעות כזו סדר הברכות של הקידוש הוא '''י'''ין (בורא פרי הגפן) '''ק'''ידוש (קדושת היום -אשר בחר בנו וקדשנו במצוותיו...) '''נ'''ר (בורא מאורי האש, רק מביטים בנרות ולא מקרבים את האש או מביטים בציפרניים) '''ה'''בדלה (המבדיל בין קודש לקודש) '''ז'''מן (שהחיינו). | *'''קידוש יקנה"ז''' - בקביעות כזו סדר הברכות של הקידוש הוא '''י'''ין (בורא פרי הגפן) '''ק'''ידוש (קדושת היום -אשר בחר בנו וקדשנו במצוותיו...) '''נ'''ר (בורא מאורי האש, רק מביטים בנרות ולא מקרבים את האש או מביטים בציפרניים) '''ה'''בדלה (המבדיל בין קודש לקודש) '''ז'''מן (שהחיינו). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5069803 ערב פסח בשבת: הלכות ותזכורות חשובות]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5069803 ערב פסח בשבת: הלכות ותזכורות חשובות]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | ||
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-12-42-41- | *הרב מאיר אשכנזי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-12-42-41-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%A9%D7%97%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf הלכות ערב פסח שחל בשבת]''' {{PDF}} | ||
*הרב ברוין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09- | *הרב ברוין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf לוח יומי - דיני ערב פסח שחל בשבת]''', תשפ"א {{PDF}} | ||
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], '''[https://col.org.il/news/37314 הערות ותזכורות לערב פסח שחל בשבת]''' (תשס"ח) {{COL}} | *הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], '''[https://col.org.il/news/37314 הערות ותזכורות לערב פסח שחל בשבת]''' (תשס"ח) {{COL}} | ||
*[[מכון הלכה חב"ד]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/25-03-2021-15-49-50- | *[[מכון הלכה חב"ד]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/25-03-2021-15-49-50-%D7%AA%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf תרשימים ותזכורות לערב פסח שחל בשבת]''' {{אינפו}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||