עריכת הדף "סיפורי חסידים"

'''סיפורי חסידים''' הנו שם כולל לסיפורים המסופרים על ידי החסידים. בסוגה זו נכללים סיפורים אודות תולדות חייהם של אדמו"רי החסידות וכן תולדות חייהם של החסידים. בין הסיפורים סיפורי מופת המתארים ניסים שחוללו האדמו"רים. ב[[התוועדות]] מסופרים בדרך כלל סיפורים חסידיים שמטרתם לעורר את לב השומעים לעבודת ה'.

הסיפורים תופסים חלק נרחב בהוצאה לאור החב"דית, ובכל שנה יוצאים עשרות ספרי סיפורים המיועדים לכל השכבות והגילאים.  

ה[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר מעשה, המלמד על מעלת הסיפור החסידי{{הערה|ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' עו ואילך.}}: שני אנשים יודעי ספר ניגשו לבקש מהרב הצדיק רבי [[ישראל מרוז'ין]] הסכמות על ספריהם. האחד חיבר ספר של חידושי תורה, וחברו ליקט סיפורי חסידים. למרבה הפלא, הקדים רבי ישראל מרוז'ין, וציווה לכתוב את הסכמתו לספר הסיפורים '''לפני''' שיכתבו את הסכמתו על הספר עם חידושי התורה.

עד כדי כך גדלה מעלתו של הסיפור החסידי, ש[[צמח צדק|אדמו"ר ה'צמח צדק']] השווה אותו במעלתו לציווי התורה לספר ביציאת מצרים, ואת כוחו וסגולתו של הסיפור – להוציא את החסיד מהמצב בו הוא נמצא{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, ליל כ' כסלו תרצ"ב. ובספר המאמרים תש"י (עמ' 197) כותב על דרך זה: "גם ביציאת מצרים של חסידות ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור. לספר סיפורים חסידיים ולהרגיש את הסיפור המסופר בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הינו הוראה בחיים איך צריכים להתנהג בפועל ממש, וממילא צריך כל סיפור להביא למדה טובה ולחיות פנימית בהידור מצוה, ולהרגיש את דרכי הנועם של תורת החסידות".}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה – חב"די שלם – מצוה עלינו לספר. צריכים לספר סיפור חסידי, ובסיפור עצמו יוצאים ממצרים}}

ר' הלל מפאריטש, ביכר את מעלתם של הסיפורים, ואמר כי שני הספרים הראשונים בחמשת חומשי התורה הינם 'בראשית' ו'שמות', שרובם סיפורי מעשיות, ורק לאחר הקדמת שמיעת הסיפורים, ניתן ללמוד תורה כראוי{{הערה| אגרות קודש ח"ד עמ' נב.}}.

במכתב לר' [[אליהו חיים ליפסקר]] כותב [[הרבי שליט"א]]{{הערה|ח' כסלו תשי"ג, אגרות קודש ח"ז עמ' נז.}}: "נהניתי לקרות במכתבו על דבר השתדלותו להחדיר בתוך התלמידים והתלמידות שלו סיפורים חסידותיים . . ובטח יוסיף אומץ בזה, כי הרי זהו כל האדם".

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עיקר גדול בהדרכה לקטנים, לתת להם סיפורים טובים מהנהגות צדיקים . . להשגיח עליהם שיקראו זה בשימת לב, ולבוחנם אם יודעים מה שקראו, '''ולהרגילם לספר במתינות ובסדר כל מה שקראו''', ואחר כל סיפור שיקראו – נחוץ להסביר להם את המוסר-השכל ביראת שמים היוצא מסיפור זה}}

ר' הלל ייחס חשיבות רבה לסיפור החסידי, והוא היה עיקר החינוך וההדרכה של האברך. וכך מסופר באגרות קודש של כ"ק אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' נא.}}: "דרכו של הרה"ג הרה"ח ר' הלל מפאריטש היתה, שבתחילת בואו של איזה אברך אליו, היה מוסרו בידי שנים מהאברכים, להסביר לו לא רק את כללות ענין דרכי החסידות, ללמדו את האל"ף בי"ת החסידי, אלא '''עיקר העבודה היתה''' שהאברכים היו צריכים לספר לאברך החדש סיפורי מעשיות מהוד כ"ק האדמו"רים ומהחסידים הישנים ועל כל סיפור היו חוזרים כמה וכמה פעמים עד שהיה נקלט אצל האברך החדש בכי טוב והיה שגור בו היטב בכל פרטי הענין על בוריו. לאחר מכן היו שואלים את האברך החדש איזה ענין בתיקון המידות, ביראת שמים ובהשגת הבורא ברוך הוא, הוא יכול ללמוד מאותו סיפור, '''והיו מכריחים את האברך לייגע עצמו בענין זה כמו בלימוד עיוני, והיו עוזרים לו בזה, ולאחר מכן היו מספרים מה שאמר מחנכם ומדריכם הרה"ח ר' הלל באותו ענין".

[[הרבי שליט"א]] מספר{{הערה|לקו"ש חי"ט עמ' 19.}}, כי בבית רבי לקחו פעם מלמד שנמנע מלספר לילדים סיפורים "תמוהים", והרבי הרש"ב הורה לפטר את המלמד. את הסיבה לכך הסביר אדמו"ר הרש"ב: "צריך להתחיל דוקא עם אמונה וקבלת-עול ולא עם שכל; גם הענינים המובנים בשכל צריך לעשותם עם קבלת-עול. וכך הוא גם ענין החינוך: צריך לספר לילדים ענינים של מופתים, שהם למעלה מהשכל, וזה נוטע בם אמונה. והטענות שאין זה סדר, ולאיזה צורך צריך להתחיל עם ענינים המבהילים את הרעיון והדומה - באים מהיצר-הרע, המלך זקן וכסיל".

הסיפורים החסידיים, תופסים חלק נכבד בעת ההתוועדות החסידית, "בין עובדי ה' במוחם והן עובדי ה' בלבם – צריכים חיזוק, והחיזוק בעבודת התפילה הוא התוועדות חסידותית, בסיפורי צדיקים וחזרת פתגמיהם"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' שלב.}}.

וכן: "בימים עברו . . בשבתות וביומי דפגרא היו מתאספים, מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד, ומספרים סיפורים שונים מהנהגות הרביים, מהנהגות זקני החסידים, ומעניני "יחידות""{{הערה|לקוטי דיבורים (בלה"ק), ח"ג עמ' 306.}}

הסיפור החסידי נחלק בכללותו לשני מלחקות עיקריות, כשלכל אחת מהמחלקות ישנם מעלות ויתרונות המיוחדות לו.

בנוסף לכך, נדרשת הכנה כללית לפני שמספרים סיפור חסידי, הן מצד המספר, והן מצד שומע הסיפור{{הערה|ספר השיחות ה'תש"ד, עמ' 341.}}: '''"המספר זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לומר מאמר עמוק ביותר, ומי ששומע סיפור – זקוק להכנה גדולה יותר מאשר לשמוע מאמר עמוק ביותר"'''.

וכך התבטא אדמו"ר הרש"ב{{הערה|אג"ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ה עמ' סה.}}: "צריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לספר''' סיפור, וצריך כשרון שכלי לדעת כיצד '''לשמוע''' סיפור".

באותה שיחה, אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומזהיר, כי כאשר מספרים סיפור שאינו אמיתי – הרי זה משחית את מידותיו של שומע הסיפור, ועושה אותו ל'חיצון', ולשקרן.

הדבר אמור לא רק כלפי סיפורים מיוחדים, אלא כלפי כל סיפור חסידי, ואפילו קטע קטן המסופר מתוך סיפור שלם, צריך להיות מסופר בדיוק מירבי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' רפ.}}: "דבר ידוע ומפורסם בשם הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר כל דבר סיפור צדיקים או של חסידים – בלי הבדל תוכן, כי גם סיפור אשר בהשקפה ראשונה לא נראה בו שום תוכן, הנה באמת יש בו תוכן רב – צריך להיות מסופר בדיוק רב, וגם קטע של סיפור צריך להיות מסופר בסדר מדוייק".

מלבד הדיוק בפרטי הסיפור, ישנה חשיבות לציון מקור הסיפור על מנת לברר את פרטיו המדוייקים ואת מידת האמינות שלו. וכך כותב [[הרבי שליט"א]] באגרת קודש לרב [[שלמה יוסף זוין]]{{הערה|כ"א תמוז תשט"ו, נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד, עמ' 560.}}: "בדורנו מבולבל זה, הנה ככל שיש להבהיר הענינים ולהוסיף דיוק, מועיל הוא ביותר . . אם בשולי הגליון או עכ"פ בסוף הספר, מקורו של כל סיפור והעיקר - הסמכות שלו".

באותו מכתב מדגיש הרבי, שהדברים אמורים במיוחד בנוגע לסיפורי חסידים, אשר חוסר הדיוק וציון המקור שלהם, עלול לגרום ליהודים להתרחק מלימוד תורת החסידות חס-ושלום: "ואם בהנוגע לכל נשיאי ישראל הדברים אמורים, עאכו"כ לנשיאי תנועת החסידות, אשר ידיעות שאינן מדוייקות . . הביאו נזק רב להפצת תורת החסידות והחדרת הדרכותי' ומנהגי' לחוגים יותר רחבים".

"סיפורי חסידים הם הטבה כללית, העושים מן האדם בעל מדות ועובד ה’. לאחר הטבת הנרות, מגיע תורו של האור המאיר"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 60.}}.

"על כל סיפור להוסיף ענין בעבודה ולהביא לפתיחת הלב והמוח בהשכלה. על כל סיפור להביא לפישוט העקמומיות שבלב . . ספר בראשית הוא ברובו סיפורי מעשיות, ונקרא "ספר הישר", שכן הסיפורים הקדושים מביאים ישרות בלב ובמוח האדם, שיהיו כלים לקבלת תורה ועבודה. וכך על כל סיפור להביא תועלת בהשכלה ובעבודה"{{הערה|לקו"ד ח"א ליקוט ה' חלק ב' אות י'.}}.

"כל סיפור הוא חלון. מבעד לחלון זה - זורח אור ה"עבודה" שמקורו בשמש החסידות. אור זה - מאיר את כל הפינות החשוכות של בני האדם"{{הערה|ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תשי"א, עמ' 147.}}.  

בשנים הראשונות לנשיאותו, עודד הרבי{{הערה|גם כ"ק אדמו"ר הריי"צ התעסק בנושא זה, ואף כתב מכתבים רבים לאנ"ש בו מעורר אותם להעלות על גבי הכתב זכרונות ימי קדם. ראה לדוגמא אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ה עמ' צז, ובהנסמן בהערות שם.}} את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים.

באגרת אל הגאון רבי [[זלמן שמעון דווארקין]] (לימים, רבה של שכונת [[קראון הייטס]], כותב הרבי{{הערה|כ"ח מר חשון תשי"ב, אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ה' עמ' מ.}}: "קבלתי מכתבו בצירוף רשימות זכרונות מהשנים הראשונות לנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר, ותשואות חן על העבר, ובקשה רבה וכפולה להמשיך בזה, כי אף שמרובים הסיפורים שרשם באיכות, אבל מעטים הם בכמות, ובלי ספק אשר רשומים בזכרונו עוד כהנה וכהנה. כן אם יש בידו לזרז את אלו שיודע שגם הם זוכרים ענינים וסיפורים מהשנים ההם, נא ונא לעשות בזה, או להודיעני ואכתוב אני אליהם ישר".

שוק הספרים החסידי, גדל מיום ליום, ומידי חודש בחודשו נדפסים ספרי סיפורים נוספים.

===זכרונות ימי קדם===

*[[לב הארי (ספר)|לב הארי]] - (הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]).

===ספרי ביוגרפיה===

בשנים האחרונות החלה מגמה כוללת להוציא לאור ספרי ביוגרפיה על תולדותיהם של זקני החסידים ודמויות ההוד מקרב חסידי חב"ד.

בספרים אלה נכללים ענינים נוספים הקשורים עם נשוא הספר, כגון מכתבים ששיגר אליו [[הרבי שליט"א]], אמרות חסידיות שנשמעו ממנו, יומנים שכתב בעת שהותו בבית חיינו, ורשימות פרטיות נוספות של הוראות שקיבל מהרבי וכדומה.  

*[[ר' מענדל]] – תולדות המשפיע החסידי ר' מענדל פוטרפס.

*[[הטרקטוריסט של הרבי]] – תולדות המשפיע החסידי ר' ראובן דונין.

*[[ברוך אומר ועושה]] – תולדות הרה"ח ר' ברוך פאריז.

*[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]] – תולדות הרה"ח ר' אברהם פאריז.

*[[גאון וחסיד]] – תולדות הרה"ח ר' זלמן לייב אסטולין.

*[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - תולדותיהם של זקני החסידים בארץ הקודש.

*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/rznbm.pdf תולדות אברהם חיים] - תולדות הרה"ח ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]].

*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26947 גבורה יהודית במלכות הרשע] - תולדות הרה"ח ר' [[יצחק אייזיק קרסיק]].

*[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]] - תולדות הרה"ח ר' [[זושא וילימובסקי]].

*[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]] - הרה"ח ר' [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]].

*[[הלב של צפת (ספר)|הלב של צפת]] - תולדות הרה"ח ר' [[לוי ביסטריצקי]].

*[[עבד אברהם אנוכי (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרה"ח ר' [[חיים אליעזר קרסיק]].

*[[אנשים חסידים היו]] - תולדות החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין|אברהם דרייזין (מאיור)]].

*[[המאבק והנצחון (ספר)|עבד אברהם אנוכי]] - תולדות הרה"ח ר' [[אהרן חזן]].

*[[דובר שלום (ספר)|דובר שלום]] - תודות הרה"ח ר' [[שלום דובער וולף|ברק'ה וולף]].

*[[נודע בשיעורים (ספר)|נודע בשיעורים]] - הגה"ח ר' [[אברהם חיים נאה]].

*[[המשפיע שלא חזר (ספר)|המשפיע שלא חזר]] - תולדות הרה"ח ר' [[אברהם ברוך פבזנר]].

*[[חסידים ואנשי אמת (ספר)|חסידים ואנשי אמת]] - תולדות הרה"ח ר' [[אהרן אליעזר צייטלין]] ובנו ר' [[יהושע העשיל צייטלין]].

*[[ורבים השיב ליהדות ולחסידות (ספר)|ורבים השיב ליהדות ולחסידות]] - תולדות הרה"ח ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].

*[[ודוד עבדי (ספר)|ודוד עבדי]] - תולדות הרה"ח ר' [[דוד חנזין]].

 

===עיבודים לילדים===

*[[ספר הזכרונות#עיבודים|דרכים נסתרות]] ([[זלמן רודרמן]]).

*[[רבותינו נשיאינו (ספר)|סדרת 'רבותינו נשיאינו']] (קמינצקי).

 

===לגיל הרך===

באגרת הרבי לרש"י זוין שצוטטה לעיל, כותב הרבי שניתן להדפיס סיפורים חסידיים שלא נודעה מידת אמינותם, מכיון שסיפורים אלו – גם אם לא התרחשו בפועל – משקפים את מהלך הרוח של חסידים ואת אורח חייהם, ואף אם המעשה לא אמת, הרי שהוא היה יכול להיות באמת ("אויב די מעשה איז ניט אמת, האט עס אבער געקענט זיין אמת").

[[אדמו"ר המהר"ש]] אמר{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' נט.}}: "אוהב אני סיפורי החסידים ושיחתם, גם אלה הדברים המסופרים שאינם מדוייקים כל כך, ואפילו אלה הדברים שהם מוגזמים. הסיפורים החסידיים מחממים ומאירים את הבית החסידי".

התנאי היחיד שמציב הרבי לסיפורים כאלו, הינו למסור מודעה מפורשת שסיפורים אלו הינם ללא מסורת, ולא נודעה מידת אמינותם{{הערה|ראה המכתב בשלימותו, בלקוטי שיחות חכ"ד דלעיל.}}.

* '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62218/ סיפורי חסידים: מעשיות או פרקי היסטוריה?]''' - ראיון מרתק עם הסופר החסידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}