עריכת הדף "משתמש:ז.ר./הפטרה לפרשת בלק"

== הפטרת פרשת בלק ==
ה'''הפטרה לפרשת בלק'' היא ה[[הפטרה]] מתוך ספר מלאכי (פרק ג, פסוקים י"ט–כ"ב) שקוראים אחרי [[קריאת התורה]] ב[[שבת]] [[פרשת בלק]]. 
=== תוכן ההפטרה ===
{{להשלים}}
היא מתארת את מצב "שארית יעקב" – אותם אנשים שיישארו בעם ישראל לאחר תקופות של גזירות, גלות וקשיים.  
בפסוקים מופיע הביטוי המפורסם:  
''"והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים, כצפור מן השממה, אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם"'' – כלומר, שארית העם תלויה רק בה', ואינה סומכת על עזרה או תקווה מבני אדם.

=== הקשר לפרשת בלק ===
{{להשלים}}
מעין הפרשה{{הערה|בלק תשל"ג ס"ג.}}.

פרשת בלק עוסקת במאבק בין עם ישראל לעמי הסביבה, כאשר בלק מלך מואב מנסה להרע לישראל באמצעות בלעם הנביא. למרות ניסיונות האויב, ה' מגן על עמו ובלעם מברך את ישראל.  
בהפטרה מוזכר לזכור מה יעץ מלך מואב, ועוד. 

הרבי מסביר{{הערה|לקוטי שיחות חי"ח ע' 293.}} שהקשר לפרשה היא גם ובעיקר בתחילת ההפטרה "והיה שארית יעקב..." המתארת את תחילת הגאולה העתידה, אך בתקופה זו עדיין קיימים רעשים ומלחמות, והגאולה אינה שלמה עדיין.   ולכן יש צורך במדת ה[[ביטחון בה']] שבה האדם ועם ישראל אינם "מקווים לאיש ולא ייחלים לבני אדם" – כלומר, אינם מסתמכים על דרכי הטבע או עזרה אנושית אלא על ה'.  

והכוונה היא לברר את דרכי הטבע אך לא לבטל אותן, אלא ליצור כלים שמבוססים על רצון עליון, שמעל לדרכי הטבע.  וזהו ההוראה המעשית להימנע מהסתמכות על דרכי הטבע ולבטוח אך ורק בה' – מצב שמאפשר שחרור מדאגות וקליטה של גאולה פרטית, וממנה גאולה כללית.

{{הערות שוליים}}
{{הפטרה}}
[[קטגוריה:פרשת בלק]]
[[קטגוריה:הפטרה]]