עריכת הדף "מעשר כספים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|מעשרות|מעשר פירות וירקות|תרומות ומעשרות}}
את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג ליתן עוד עשירית (ביחד '''חומש''') לצדקה.
את ה'''מעשר''' צריך להפריש מכל סכום כסף שהאדם מרוויח. בנוסף לכך קיים מנהג לתת עוד עשירית (ביחד '''חומש''') לצדקה.


==דיניה==
==דיניה==
את המעשר צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח, והפרשתו נקראת [[צדקה]] ב"מידה בינונית".
את המעשר צריך להפריש מכל סכום שהאדם מרוויח, והפרשתו נקראת צדקה ב"מידה בינונית".


למי שאין די כסף, יכול להפריש את מעות המעשר בכדי לשלם על ה[[לימוד תורה]] של בניו. אולם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך]] שאפילו שכך, כיון שאין מחשבים בראש השנה את הכסף שאדם מוציא עבור [[לימוד התורה]] של בניו, לכן עדיף שלא לחשב זאת וכך להיות זריז ונשכר.
למי שאין די כסף, יכול להפריש את מעות המעשר בכדי לשלם על ה[[לימוד תורה]] של בניו. אולם ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך]] שאפילו שכך, כיון שאין מחשבים בראש השנה את הכסף שאדם מוציא עבור לימוד התורה של בניו, לכן עדיף שלא לחשב זאת וכך להיות זריז ונשכר.


==מקורה==
==מקורה==
ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר.
ה[[רמב"ם]] כותב שהראשון שהפריש מעשרות (ובעצם ייסד את המצוה) היה [[יעקב אבינו]]. לעומת זאת מופיע ב[[רש"י]] על הפסוק "וימצא.. מאה שערים", ש[[יצחק אבינו]] אמד את הגורן בכדי לידע מהו שיעור המעשר.


[[הרבי]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו.
כ"ק [[הרבי]] מבאר: כי אמנם יצחק הפריש מעשרות, אך היה זה מעשר מפרי האדמה. אך חידושו של יעקב היה הפרשת מעשרות מכל דבר שהגיע לידו.


אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני ש[[הקב]] שב וציווה את בני ישראל ב[[סיני]] להפריש מעשר.
אך מכל מקום קיום המצווה הוא לא מפני שיעקב תיקן זאת, אלא מפני שהקב"ה שב וציווה את בני ישראל ב[[סיני]] להפריש מעשר.


==תוכנה הפנימי==
==תוכנה הפנימי==
שורה 21: שורה 20:


===בעולמות===
===בעולמות===
כמו כן מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות".
כמו כן מבואר{{הערה| תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאת העולם (עשרת הספירות) למעלה ממנו, לבחינת הכתר של עולם זה. דהיינו, שענין המעשר הוא "עליית העולמות".


כל דרגה בכדי לעלות לכתר שמעליה צריכה היא להיות בביטול, כמו שכתוב "כתר לי זעיר", ופירושו - שתיקה, וזהו ענין המעשר התבטלות לעליון.
כל דרגה בכדי לעלות לכתר שמעליה צריכה היא להיות בביטול, כמו שכתוב "כתר לי זעיר", ופירושו - שתיקה, וזהו ענין המעשר התבטלות לעליון.
שורה 28: שורה 27:


===פעולתה===
===פעולתה===
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג ל[[עושר]]", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סימן תעח.}}.
כאשר מונים דבר שוב אין הברכה שורה בו. וזהו מ"ש "מעשרות סייג לעושר", כלומר, שכאשר מפרישים מעשרות ומעלה את ה"מספר" על הקדושה, אזי כיון שענין הקדושה הוא אחדות, שוב שורה הברכה{{הערה|אור תורה על אגדות חז"ל סימן תעח.}}.


===אצל אברהם===
===אצל אברהם===
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". על פי פשוטו של מקרא, מלכי צדק נתן לאברהם מעשר, ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/magid/ot/5/30 אור תורה סימן ל]}} : ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה. רש"י על התורה מבאר, שאברהם נתן למלכי צדק מעשר{{הערה|ויתן לו - אברהם, מעשר מכל אשר לו, לפי שהיה כהן. (בראשית י"ד י"ח)}}.
לאחר מלחמת המלכים כתוב "ויתן לו מעשר מכל". ומבאר על כך ה[[מגיד ממזריטש]]{{הערה|אור תורה סימן ל.}}: ששם נתן לאברהם את העשירית של "כל" - בגימטריה 50. ונתן לו את האות ה' - בגימטריה 5 לשמו. וענין ה"א זו הוא - ה' מוצאות הפה.


==לעתיד לבוא==
==לעתיד לבוא==
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}".
כאשר יעקב קיבל על עצמו בנדר להפריש מעשרות אמר: "{{הדגשה|וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך}}".


ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו.
בתורת החסידות מבואר{{הערה| תורה אור ויצא כב, ד.}}: שענין המעשר הוא העלאה של כל העשר לאחד, כלומר, גילוי המציאות האלקית הנעלת ממנו ושממציאה אותו.


ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא.
ולכן לעתיד לבוא, על כל דרגה שהאדם יתעלה בה, הוא יפריש מעשרות, כלומר, יתעלה לדרגת האחד שהיא בעצם נותנת לו לקבל את הבחינה שלמעלה מהעולם שבו הוא נמצא.


וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך", <small>(כלומר)</small>, לבחינת [[אור אין סוף]] ברוך הוא עצמו <small>ואז</small> כמו שהוא יתברך אין סוף, כך יהיו עליות עד אין סוף}}.
וכך יתעלה במדרגה אחר מדריגה, "{{הדגשה|עד שיגיע "לך", <small>(כלומר)</small>, לבחינת אור אין סוף ב"ה עצמו <small>ואז</small> כמו שהוא ית' א"ס, כך יהיו עליות עד א"ס}}.


==עשר בשביל שתתעשר==
==עשר בשביל שתתעשר==
חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר.
חז"ל{{הערה|1=תענית ט, א.}} דרשו את כפל הלשון שנאמר בפסוק "עשר תעשר"{{הערה|1=דברים יד, כב.}}, שכאשר אדם מעשר את כספו, מובטח לו מן השמים שהוא יתעשר.
   
   
על אף שבאופן כללי אסור לנסות את [[הקב"ה]] בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות ה[[צדקה]] שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר.. וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}.
על אף שבאופן כללי אסור לנסות את הקב"ה בנוגע להבטחותיו, כמו שנאמר "לא תנסו את ה' אלוקיכם"{{הערה|1=דברים ו, טז.}}, במצות הצדקה שונה הדבר, ומותר לנסות בזה את ההבטחה האלוקית. המקור לדברים הוא מהפסוק {{ציטוטון|הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר.. וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי}}{{הערה|1=מלאכי ג, י.}}.


==ראו גם==
==ראה גם==
*[[חומש (צדקה)]]
*[[חומש (צדקה)]]
*צדקה
*[[צדקה]]
*[[תרומות ומעשרות]]


==לקריאה נוספת==
*'''מעשר''', שבועון בית משיח כ"ז סיון תש"פ עמוד 8
==קישורים חיצוניים==
*יוסף אברהם פיזם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/1/391169903808.html עשר תעשר]''' לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו על תרומות ומעשרות {{בית משיח}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4431839#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content האם אפשר להשלים את כספי המעשרות בחודש הבא?]''' {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:צדקה]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)