עריכת הדף "מנחם מענדל קובלנוב"

{{אין תמונה}}
ר' '''מנחם מענדל קובלנוב''' ([[י"ד ניסן]] [[תרפ"א]]-[[כ"ד אייר]] [[תשנ"ט]]) היה פרופסור חסידי, מאסורי 'תיק 206', ובאחרית ימיו מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נעוועל]] ב[[י"ד ניסן]] [[תרפ"א]] לאביו ר' [[אליעזר קובלנוב]] ומרת אלקה.

כילד בגיל 10, עברה משפחתו בשנת [[תרצ"א]] ל[[לנינגרד]] בעקבות הצקות שסבלו מאנשי המשטרה המקומית, ואביו דאג לו לחינוך יהודי ושכר חסידים שילמדו עמו באופן פרטי.

בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נדדה המשפחה סמוך לאלמא אטא, הרחק מהחזית, בעוד הוא עצמו המשיך את לימודיו באוניברסיטה שבאלמא אטא, התארח אצל משפחת גושינסקי, ועם הגעתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי לעיירה, סעד אותו, היה השליח של אביו לסייע לו כספית, וזכה לעמוד עמו בקשר קרוב, ולאחר פטירתו אף היה מנושאי מיטתו.

בשנת תש"ה חזר ללנינגרד והתגורר אצל אח-אביו, הדוד מאיר קובלנוב.

עם סיום לימודי הרפואה, החל לעבוד בבית הרפואה. הסיבה שלמד דווקא רפואה היתה מכיון שעבודה זו איפשרה לעבוד גם בשבתות בלי חשש של חילול שבת.

בשנת [[תשי"א]] כבר היה נשוי עם רעייתו.

בי"ח אייר תשי"א נעצר בביתו, וככל בני המשפחה נשלח לשפאלרקע, בחדר 160, באותו תא בו ישב אדמו"ר הריי"צ בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו הידוע בספאלרקע]]. האשמה העיקרית שיוחסה לו, היתה נסיון בריחה לא חוקי מרוסיה.

בשל העובדה שהתנכלו לבני משפחה שהיו קשורים לאנשים שהואשמו ב'בגידה במולדת', פירסמה רעייתו בעיתון ידיעה שהיא הולכת להתגרש, וכולם חשבו שאכן היא התגרשה וכך יכלה להמשיך בעבודתה ולדאוג לו למשלוחי מזון מבלי שיתנכלו לה.

בתיק 206 שכלל את אשמותיהם של בני משפחת קובלנוב, קיבלו עונש מאסר שבין 8–10 שנים, ולקראת ראש השנה הועברו כל בני משפחת קובלנוב לבית הכלא 'קריסטי' שבלנינגרד, ומשם הועברו לבית הסוהר בעיר 'קירוב'

מתוך כל המשפחה שוחרר ראשון, וישב רק שלוש וחצי שנים בכלא, בעוד שאר בני המשפחה שנאסרו לפניו, ישבו חמש וחצי שנים.

לאחר השחרור קיבל תפקיד כרופא והצליח מאוד בתחומו וזכה להערכה ולמשכורת טובה שאיפשרה לו לחיות בהרחבה. את תפקידו כרופא ניצל פעמים רבות במסירות נפש כדי לשחרר גופות מבתי החולים מבלי שיעשו להם נתיחה שלאחר המוות.

כאשר בני המשפחה החלו לעלות לארץ, שלחו לו בקשה לאיחוד משפחות, אך משום מה הטפסים לא הגיעו עד שהתברר שרעייתו שחששה מהעלייה לארץ היתה ניגשת לבית הדואר, אוספת את הטפסים ומחביאה אותם. לבסוף בשנת [[תשל"ד]] התיישרו ההדורים ובני המשפחה עלו לארץ הקודש.

לאחר העלייה לארץ התיישב בבני ברק ושימש כרופא עור בקופת בריאות מכבי, וכרופא עור במרפאה בתל אביב.

נפטר בגיל 78 ב[[כ"ד אייר]] [[תשנ"ט]]. זמן קצר לפני פטירתו החל לכתוב את זכרונות משפחתו יחד עם אחיו ר' [[נתן קרפיל קבולנוב (בני ברק)|נתן קרפיל קבולנוב]], אך נפטר בעיצומה של המלאכה, ואחיו השלים את כתיבת הזכרונות שיצאו לאור בשנת תשס"ב.

==לקריאה נוספת==
*'''זכרונות קובלנוב - מדור לדור''', בני ברק תשס"ב

{{מיון רגיל:קובלנוב, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קובלנוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]]