עריכת הדף "מלח"

[[קובץ:מלח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מלח]]
'''מלח''' הוא חומר שמקורו ב[[מים]] ומשתמשים בו לתיבול מאכלים אחרים.

==מים התחתונים==
{{ערך מורחב|ערך=[[מים התחתונים]]}}
מבואר במדרש כי כאשר הקב"ה חילק את המים התחתונים מהעליונים בכו המים התחתונים ורצו להיות דבוקים בשרשם העליון שהוא מידת החסד, ואז נכרת להם ברית מלח, דהיינו שיקריבו מהם על כל הקרבנות, כמו שנאמר {{ציטוטון|על כל קרבנך תקריב מלח}}.

==בחסידות==
שורש המלח הוא מ[[גבורות]] ד[[אבא]] (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר ב[[קבלה]] כי גבורות דאבא כשנכנסים ל[[נה"י]] דאמא נהפכים הגבורות להיות [[חסדים]] ד[[אמא]], מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את ה[[בשר]] שהוא בחינת אמא.

וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "[[בחכמה אתברירו]]" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר. 

שורש המלח הוא בחינת שורש הגבורות שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה|[[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה]] ד[[עתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכים להניח מלח על השולחן להגן מן היסורים כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן.

ב[[עבודת ה']] - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון ב[[נפש הבהמית]] ל[[אלקות]] ששורש צמאון זה הוא מחכמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/4/4a&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א]}}, והיא בחינת [[פנימיות התורה]] שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזכך אותה לאלקות, מלח [[אותיות]] חלם (מלשון רפואה){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/14/51b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שם הוספות נא, א]}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]