עריכת הדף "מזבח העולה"

[[קובץ:מזבח העולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מזבח העולה שבעזרה]]
'''מזבח העולה''' הוא אחד [[כלי המקדש|מהכלים]] שהיו ב[[בית המקדש]], נקרא לעיתים '''מזבח החיצון''', '''מזבח אדמה''' או '''המזבח''' (ולעיתים כונה גם '''מזבח הנחושת''' על שם [[מזבח הנחושת|המזבח הראשון]]). המזבח שימש להקרבת [[קרבנות]], ל[[ניסוך היין]] ו{{קח|ניסוך|המים}} ועל דופנותיו [[זריקת הדם|זרקו את דם]] הקרבנות. 

מיקום המזבח היה בדרום [[עזרת כהנים]] לפני ה[[היכל]], כשחלקו הצפוני נמצא מול פתח האולם וההיכל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ו.]}}. מיקום זה הינו מדויק ביותר ואינו משתנה.

==הציווי בתורה==
[[משה רבינו]] [[מצווה|נצטווה]] לבנות את המזבח כחלק מה[[משכן]], כמסופר ב[[פרשת תרומה]]:
{{ציטוט|תוכן=
וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים, [[חמש|חָמֵשׁ]] אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ.
:וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל [[ארבע|אַרְבַּע]] פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו, וְצִפִּיתָ אֹתוֹ [[נחושת|נְחשֶׁת]].
:וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת [[נחושת|נְחשֶׁת]], וְעָשִׂיתָ עַל הָרֶשֶׁת [[ארבע|אַרְבַּע]] טַבְּעֹת [[נחושת|נְחשֶׁת]] עַל [[ארבע|אַרְבַּע]] קְצוֹתָיו.
:וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה, וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ.
|מקור=[[ספר שמות]] פרק כז, פסוקים א-ב, ד-ה}}
עוד קודם לכן (ב[[פרשת יתרו]]), מציינת התורה כללים בבניין המזבח:
{{ציטוט|תוכן=
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת [[קרבן עולה|עֹלֹתֶיךָ]] וְאֶת [[קרבן שלמים|שְׁלָמֶיךָ]] אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ..
:וְאִם מִזְבַּח [[אבן (גשמית)|אֲבָנִים]] תַּעֲשֶׂה לִּי, לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ.
:וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.
|מקור=[[ספר שמות]] פרק כ, פסוקים כ-כב}}

===במנין המצוות===
הרמב"ם אינו מונה במנין ה[[תרי"ג מצוות]] את בניית כלי המקדש. מכך הסיקו פרשני הרמב"ם כי לשיטתו - כפי שכתוב גם ב[[ספר החינוך]] - כי מצוות בניית כלי המקדש הם חלק ממצוות בניין הבית,{{הערה|מצווה צה.}} אמנם [[הרמב"ן]] משיג על הרמב"ם וטוען שמצוות בניין הכלים אינם פרטים בבניין הבית אלא כל אחד מהם פרט במצוות שלהם מנורה במצוות הדלקת הנרות וכן המזבח במצוות הקרבנות, וגדר חיובם הוא כהכשר מצווה לאותם עבודות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=613 השגות [[הרמב"ן]] על ספר המצוות מצווה ל"ג].}} אמנם בנוגע למזבח מסבירים הפרשנים כי לשיטת הרמב"ם שעיקר בניין הבית הוא להקריב קרבנות שוב יוצא שהמזבח הוא פרט בבניין הבית משום שבלעדיו יחסר כל תכליתו.{{הערה|מנחת חינוך שם אות ח.}} אולם שניהם בדעה אחת שאינו נמנה במניין המצוות.

לעומתם הרב ירוחם פרעלא כותב כי לשיטת הרב סעדיה גאון בנין המזבח היא מצווה בפני עצמה.

==תולדות המזבח==
===במשכן===
{{הפניה לערך מורחב|מזבח הנחושת}}
עם הקמת [[המשכן]], עשו בני ישראל, על פי ציווי, מזבח עצי שיטים המצופה נחושת, כדי להקריב עליו קרבנות. מזבח זה שימש (יחד עם שאר המשכן) עד הקמת [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. לפי פשטות לשון הפסוק בתורה המובא לעיל, היה המזבח רבוע, אורכו ורוחבו היו חמש אמות וגובהו שלש אמות. אולם לפועל גובה המזבח שנוי במחלוקת תנאים (זבחים נט, ב-ס, א): לפי רבי יהודה - "דברים ככתבן" - כלומר: גובהו של המזבח לא היה אלא שלוש אמות בלבד, ואילו רבי יוסי סובר שגובהו של המזבח במשכן היה כגובהו של המזבח שהיה בבית המקדש - עשר אמות, ומה שנאמר "ושלש אמות קומתו" מתייחס רק לגובה החלק העליון של המזבח, ללא היסוד, הסובב והקרנות. בארבע פינות המזבח בלטו קרנות. בין הלוחות שהרכיבו את המזבח היה חלל, אותו מילאו באדמה בכל מקום שבו הציבו את המשכן.

מזבח זה שעשה משה נגנז יחד עם אוהל מועד שעשה משה.

במשכן שבנו ישראל ב[[נוב]] ו[[גבעון]] בנו מזבח עשוי מאבן, גם המזבח שהיה במשכן [[שילה]] היה מזבח אבנים{{הערה|רב הונא בשם רב - זבחים סא, א.}}. אלא שהיה מצופה נחושת{{מקור|זכור לי הפירוש בתוספת ראיה שהרי שלמה העביר את מזבח הנחושת עכ"פ לשיטה אחת ובנה במקומה מזבח אבנים, ואם מזבח שילה מאבן מדוע לשיטתו נקראת מזבח הנחושת. (ורק לשיטה הב' נקרא מזבח הנחושת משום שעומד במקומה.}}

===בבית המקדש הראשון===
[[שלמה המלך]] בעת בניין [[בית המקדש הראשון]] בנה מזבח גדול יותר מהמזבח במשכן. מזבח זה היה עשוי אבן{{הערה|1=ראה מסכת שבת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=55&format=pdf דף נה, א]: "ומזבח הנחושת מי הוה?!". ובמסכת זבחים דף נט, ב - ס, א.}}, עם זאת הוא מכונה "מזבח נחושת" בפסוק,{{הערה|"וַיַּ֙עַשׂ֙ '''מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת''' עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ"(דברי הימים-ב ד, א).}} משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה במשכן{{הערה|1=ראה מצודת דוד ומלבי"ם שם רש"י במסכת שבת המובא להלן ובמסכת זבחים דף ס, א דיבור המתחיל "הכי קאמר וכו'" אמנם ראה גם רד"ק במלכים שם (בעת בניין הבית בנה מנחושת, ובעת חנוכת הבית הוסיף (לשיטה אחת בזבחים שם) מזבח אבנים).}}. אולם יש מפרשים שעל אף שעיקרו נעשה מאבנים היה גם מצופה בארזים המצופים נחושת ועל שם כך היה נקרא גם הוא "מזבח הנחושת"{{הערה|1=שלטי גבורים {{מקור}} הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51489&hilite=5287b723-602f-4319-be9c-1e6fe829c213&st=%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A9+%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97+%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%AA&pgnum=119 תורה שלמה לר"מ כשר].}}{{הערה|פירוש הרלב"ג מלכים-א פרק ח פסוק סד.}}.

בספר דברי הימים מתואר שאורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות{{הערה|דברי הימים שם.}}, אולם חז"ל במשנה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג, משנה א.}} הסבירו כי שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה.

[[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] הזיז את המזבח שעשה [[שלמה]] ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה ב[[דמשק]].

===בבית המקדש השני===
{{להשלים}}
כאשר שבו [[גלות בבל|גולי בבל]] לירושלים והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת במשנה במספר מקומות. מיקומו של המזבח נקבע על ידי אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל שהעיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק{{הערה|זבחים שם.}}.
גם לאחר שנעצרה הבניה בעקבות כתבי השטנה של צרי יהודה הוסיף המזבח לתפקד, על פי ההלכה הקובעת "שמקריבין אף על פי שאין בית"{{הערה|זבחים סב, א.}}. מאוחר יותר הושלמה בניית בית המקדש השני כולו.

במהלך כיבוש ארץ ישראל על ידי [[יוון]] ציווה [[אנטיוכוס]] להקריב על המזבח קרבנות לעבודה זרה, דבר שהוביל למרד ה[[חשמונאים]] ועלייתם לשלטון.
לאחר טיהור המקדש בידי הכהנים ממשפחת חשמונאי הרסו הללו את המזבח הישן, בדרשם את הפסוק{{הערה|שם=שמות|שמות כ, כא.}}: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" "ולא שנשתקצו בעבודת אחרים"{{הערה|מכילתא דרשב"י.}}, וגנזו את אבניו בלשכת החותמות שב[[בית המוקד]]{{הערה|משנה מדות פרק א משנה ו.}}. עם חורבן בית שני נהרס המזבח ופסקה עבודת הקרבנות במקדש.

המזבח היה בנוי מארבע שכבות בגדלים שונים ששיוו למזבח צורה מדורגת, וגובהם הכולל היה עשר אמות. בתחתית ניצב ה"יסוד" ששטח בסיסו היה 32x32 אמות וגובהו אמה, מעליו היו ה"סובב" שגובהו היה חמישה אמות ברוחב 30x30 אמות, וה"כרכוב" בגובה שלוש אמות ברוחב 28x28 אמות. בארבע פינותיו העליונות של הכרכוב בלטו ארבע "קרנות המזבח" - ריבועים בגודל של אמה על אמה וגובהם אמה. בצידו הדרומי של המזבח היה כבש מרכזי, שרוחבו שש עשרה אמות, ובאמצעותו עלו הכהנים לגג הכרכוב. לצידו היו שני כבשים קטנים, בהם נגשו הכהנים אל היסוד והסובב. ליד הקרן הדרומית-מערבית הוצבו 2 ספלים עליהם נוסכו [[ניסוך היין]] או [[ניסוך המים]]. על גג הכרכוב הונחו שלושה ציבורי עצים ("מערכות") שדלקה בהם "אש התמיד". במרכז גגו של המזבח עמד התפוח - מצבור דשן שהצטבר על המזבח.

==דיני המזבח==
===בניית המזבח===
נאמר בתורה{{הערה|שם=שמות}}: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי", מכאן למדו חז"ל{{הערה|מכילתא, זבחים נח, א.}}: שיבנו אותו מחובר לאדמה, שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות.{{הערה|ונפסק להלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה יג.}} 

מהפסוק{{הערה|שמות כ, כב.}}:"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}, שמכאן החובה לבנותה מאבנים, אולם חובה זו חלה רק בהגיעם לארץ ישראל ובעת בנין בית המקדש{{הערה|פירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק}}, ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב מוזכר בתורה שלש פעמים המילה אבנים, לחייב כבר במשכן נוב וגבעון וכן במשכן שילה לבנות מזבח אבנים{{הערה|לשיטת [[הרמב"ן]] ייתכן שהוא רשות בלבד ואינו חובה רק עד בית המקדש}}. אמנם במשכן במדבר היה עשוי המזבח עצים ונחושת אותם מלאו אדמה{{הערה|שמות כז ח: "נבוב לוחות".}}, וסיבת הדבר היה כי במדבר טלטלו את המזבח לכן צוו לעשותו באופן המתאים{{הערה|רלב"ג על שמות כ"ז ח.}}. 

אבני המזבח כשאר אבני בניין בית המקדש עליהם להיות שלמים וחלקים ולא פגומים, כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה ה[[צפרניים|ציפורן]] הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר{{הערה|דברים כז, ו.}}:"אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה'". מלבד זאת, מהפסוק: "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}:כי כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, למרות שכשרה לבניין שאר הבית, פסולה היא לבנין הכבש והמזבח, והבונה אותה במזבח לוקה.{{הערה|1= הובאו בהלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7669 פרק א הלכה י"ג וי"ד]}} ובשל כך היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע, חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים.{{הערה|משנה מדות פרק ג משנה ד.}} או מן הים.{{הערה|1=רמב"ם שם, תוספת סוכה סוף [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=49&format=pdf דיבור המתחיל שכל].}}

== מדות המזבח ==
[[קובץ:המזבח.JPG|ממוזער|שמאל|המזבח עם הסבר מידות]]
גובה כל המזבח 58 טפחים, אורכו ורחבו הם 32 אמה על 32 אמה (כ16 מטר).

לאחר גובה של אמה אחת, נהיה המזבח צר באמה אחת לכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל30 אמות (כ15 מטר). השטח הרחב נקרא בשם [[יסוד המזבח]].

לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רוחבו התקצר ל28 אמות (כ14 מטר). השטח הרחב יותר נקרא בשם 
"הסובב".

בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק 26 אמות על 26 אמות (כ13 מטר).

אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקרבה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק 24 אמות (12 מטר).{{הערה|הלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]] ב, ו-ח}}

== דיוק במדות ומקום המזבח ==

מדות המזבח מכוונות ביותר, וצורתו ידועה איש מאיש, ומזבח שבנו בני הגולה ב[[בית המקדש השני]] כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה. 
ושלשה [[נביא]]ים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מדותיו, ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל ה[[קרבנות]] אף על פי שאין שם בית. 

המזבח נחלק לשלש: [[יסוד]], [[סובב]] ו[[מערכה]].

== מקום המזבח ==
את מקומו של המזבח קבעו - לפי הרמב"ם - שני גורמים עיקריים. א. להיותו עיקר הבית (לשיטת הרמב"ם וכמה מהראשונים{{הערה|מאירי כתובות קו, ב (בסופו).}}) מקומו נגזר ממקום הבית, שהוא בירושלים בהר המוריה, כדברי הפסוק{{הערה|דברי הימים-ב ג, א}}:"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.. אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי".

ב. הגדרת מקומו מצד עצמו - מקום המזבח נגזר מצד הגדרתו כמזבח, עוד מימי [[אדם הראשון]] שבנה במקום זה את המזבח ו[[קין]] ו[[הבל]] שהקריבו שם את קרבנותיהם, וכבר בתחילת הבריאה נקבע מקום זה לכפרת האדם, לכן מקום זה היה המקום שממנו נלקח העפר ונברא האדם. ולכן בכל הדורות במקום זה בנו את המזבח בימי [[נח]] ו[[אברהם אבינו]]. 
ב[[רמב"ם]] מובא, כי מקום המזבח הוא מקום עתיק יומין בקדושתו.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 68.}}

== מיקום הכבש ==
הכבש מקומו בצידו הדרומי של מזבח העולה. תחילת שיפועו במרחק - אמה אחת מעמודי החצר, וראשו הגיע עד לגג המזבח.

==רבובה==
במערב [[כבש]] ה[[מזבח]] היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי [[קרבן חטאת|חטאת]] העוף.{{הערה|1=כל הערך עד כאן נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30073 חב"ד אינפו]}}

== ענין המזבח ==
ענינו של מזבח הוא שעליו הקריבו את החלב והדם - דהיינו החלקים המובחרים - של הקרבן. 

ועל פי הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים ב[[בהמה]] היו צריכים להעשות באדם המקריב, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תורת מנחם]}}

==בפנימיות התורה==
דרגתו של המזבח בעולמות היא ב[[ספירת המלכות]]{{הערה|ראה [[זהר]] {{קח|פרשת|אמור}} קה, א ובאוה"ח שם. פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק יג מערכת מזבח. מאורי אור מערכת מזבח סעיף נ"ד.}}, וכפי שישנם ב' שלבים ב[[עבודת הבירורים]]: בירור ראשון - העלאה, ובירור שני - זיכוך, אשר נעשים על ידי [[ספירת המלכות]] ו{{קח|ספירת|היסוד}}; כן הוא גם במזבח: המזבח מסמל את הכוח ל[[בירור התחתון]], והוא זה העושה את הבירור הראשון - העלאה מהקליפות אל מקום הקדושה. ולאחר מכן ה[[כהנים]] הם העושים את הבירור השני - לברר את הרע הנעלם.

המזבח נקרא [[אשה]]{{הערה|שם=אשה|פרדס שער ערכי הכינויים שכ"ג, פרק א מערכת אשה. מאורי אור מערכת אשה אות קכח וביאיר נתיב שם. [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]] [[תקס"ד]] עמ' נו.}}, וכפי שהאשה עומדת בתשוקה לבעלה (כמו שכתוב "ואל אישך תשוקתך"{{הערה|{{קח|פרשת|בראשית}} ג, טז.}}), כך גם המזבח ([[ספירת המלכות]]) עומד בצמאון ל'בעל' ([[ז"א]]). דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים 'איש' ו'אשה' נקראים גם 'אש יו"ד' ו'אש ה"א'{{הערה|ראה {{קח|מסכת|סוטה}} יז, א. [[זהר]] בראשית מח, ב. ראה גם [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)|ביאורי הזהר]] {{קח|פרשת|נח}} ז, ב.{{הערה|שם=אשה}}.}} - שהמזבח עומד בתשוקה ובאש העולה מלמטה למעלה, ו[[הקב"ה]] נענה לתשוקה זו וממשיך את האש שלמעלה{{הערה|ראה תורת כהנים {{קח|פרשת|ויקרא}} א, ז. [[מסכת עירובין]] סג, א. [[מסכת יומא]] כא, ב.}}.

ולכן גם נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת גיטין]] צ, ב.}} ש"כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר{{הערה|{{קח|ספר|מלאכי}} ב, יג.}}: "וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' .. על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך".

'''עניינו בעבודת ה'''' ראה בערך [[לב#פנימיות וחיצוניות|חיצוניות הלב]]. 

אש המזבח רומזת על עבודת השם בדרך של [[אהבה כרשפי אש]]{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק כ"ג עמוד 121, תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 103, ועוד}}.

==לקריאה נוספת==
;בהלכה:
*[[הרמב"ם]], [[משנה תורה]], ספר עבודה הלכות בית הבחירה פרק ב.

;בחסידות:
*[[אדמו"ר המהר"ש]], [[המשך וככה הגדול - תרל"ז]] פרקים סג-סד.
*הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], [[תורת לוי יצחק]] עמ' רכז ואילך.
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/146823 כהוראתו הק' של הרבי: הלכות בית הבחירה - מידות המזבח{{col}}]

{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]]