עריכת הדף "ליאדי"

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה שבה התגורר [[אדמו"ר הזקן]]|אחר=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|ראו=[[חסידות חב"ד - ליאדי]]}}
'''ליאדי''' (ברוסית: '''Ляды''', באנגלית: '''Lyady''') היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), השייכת למחוז [[מוהילוב]].

==היסטוריה==
===[[אדמו"ר הזקן]] בליאדי===
לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את [[אדמו"ר הזקן]] התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת [[אדמו"ר הזקן]] ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים ש[[אדמו"ר הזקן]] ישאר לגור בפטרבורג.

כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. [[אדמו"ר הזקן]] הסכים וב[[י"ד מנחם אב]] [[תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.
הנסיך ציווה לבנות בית עבור [[אדמו"ר הזקן]] וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.

===עזיבת ליאדי===
עם פרוץ מלחמת רוסיה [[צרפת]] בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.

קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש הטוענים ש[[אדמו"ר הזקן]] עזב את העיר בערב [[שבת קודש]] מברכים ה[[חודש אלול]] ([[כ"ב מנחם אב]] [[תקע"ב]]), ויש הטוענים שעזב בערב ראש [[חודש אלול]] ([[כ"ט מנחם אב]] [[תקע"ב]]).

===החזרה לליאדי===
בשנת [[תרכ"ט]], נינו של [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] התיישב בעיירה, כשהוא נוקט בלשון הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה"{{הערה|דברי [[הקב"ה]] לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. בראשית טו, טז.}}, והקים ענף נוסף של שושלת [[חסידות חב"ד]].

ענף זה של החסידות המשיך להתקיים בליאדי עד לפטירת בנו, הרב [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] בשנת תר"ע.

===סוף ההתיישבות היהודית במקום===
עם כיבוש מזרח רוסיה ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים, רוכזו בליאדי כ-2,000 יהודים שהתגוררו בסביבות העיירה, וב[[חודש אלול]] תש"א אספו אותם הגרמנים על יד הנהר מָריאה העובר בסמוך לעיירה וירו בהם. הגופות נערמו לגובה של שלושה מטרים, ונקברו לאחר מכן בבורות עמוקים שנחפרו בסמיכות לנהר{{הערה|ד"ר לאה פרייס, 'הסיפור שלא סופר' - אתרים של רצח יהודים בשטחים הכבושים של ברית המועצות לשעבר, כתב עת בהוצאת יד ושם, גליון 52 - חורף 2009.}}.

בשנת [[תשע"ו]] נערך [[כינוס השלוחים האירופאי]] ב[[רוסיה]], ועבר בין ציוני רבותינו נשיאינו. בהגיעם לליאדי קיבל את פניהם ראש העיר ונשא בפניהם דברים{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D/ ראש העיר ליאדי קיבל את פני השלוחים] {{אינפו}} י"ט אב תשע"ו}}.

==אישים בעיירה==
===ילידי העיירה===
*הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]].
*רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
*רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה'תורת חסד'.
*הרב [[אהרון שור]].
*הרב [[ישראל זאב וולפסון]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] בשנותיה הראשונות.

===רבני העיירה===
הרב אליהו יעקב דב שור.

==בית העלמין==
ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי של העיירה טמונים האדמו"רים רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] ורבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], שכיהנו באדמו"רות בעיירה.

==ראו גם==
*[[חסידות חב"ד - ליאדי]]
*[[מכתב לרבי (ניגון)]]

==לקריאה נוספת==
*'''שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''' מס' 317 ע' 24-27 .

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 מאתיים שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}