עריכת הדף "כתיבה"


'''כתיבה''' הוא צורת ביטוי של תכנים ורעיונות באמצעות [[אותיות]] וסימנים מוגדרים מראש.

הכתיבה המסורתית נעשתה באמצעות ציור הסימנים, בעוד ההתקדמות הטכנולוגית פתחה אפשרויות ביטוי נוספות לכתיבה באמצעות מכונות הדפוס, ובהמשך באמצעות מקלדות, ולוחות מגע אלקטרוניים.

רבותינו נשיאינו עסקו בעצמם רבות בכתיבה, והעלו על נס את מעלתה ונתנו הדרכות שונות בנוגע לאופנה ותדירותה.

==מעלת הכתיבה והשפעתה==
לביטוי הרעיונות השכליים מתווספת מעלה כאשר מבטאים אותם בכתיבה, וככל שהכתיבה בהירה וערוכה בצורה מסודרת, היא מחדדת את הרעיון השכלי ומעניקה לו יופי נוסף ביחס לרעיון כפי שהיה בשכל, והסיבה לכך, שעצם הצורך להוריד את הרעיון למקום נמוך יותר, הוא מתבאר ומתפרט ומתלבן יותר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&st=&pgnum=402
 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג עמוד שסב].}}.

הכתיבה היא גם סגולה לזכירה{{הערה|אור הישר לרבי [[מאיר פאפירוש]], הובא על ידי אדמו"ר הזקן, ומצויין גם ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&st=&pgnum=485 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ד עמוד תמה], [[היום יום י"ד מנחם אב]].}}.

הכתיבה יכולה לשמש עבור האדם גם לסידור מחשבותיו האישיות, בדומה לשיחת נפש שאדם עושה עם חבר ומגלה לפניו את התלבטויותיו, שאיפותיו, ומחשבותיו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=189 
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמוד קנב].}}, מיוסד על לשון המשנה "וקנה לך חבר", אותו ניתן לדרוש ולשאול את התיבה 'קָנֶה' (הקנה של הקולמוס) 'לך חבר'{{הערה|היום יום ואגרות קודש שבהערה הקודמת, פתגם שאדמו"ר הזקן חזר בפני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כאשר החל לכתוב בעניני נגלה וחסידות.}}.

רבותינו נשיאינו הדגישו את העיסוק בכתיבה כבר משחר ילדותם, שתפסה מקום כחלק מהחינוך החסידי שקיבלו{{הערה|מקורות שבהערה הקודמת, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 123 (ספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 23). ועוד.}}.

הכתיבה כוללת בתוכה מעלות רבות:
*עוזרת לסדר את הרעיונות
*מסייעת בהפנמה
*מעצימה את העולם הפנימי והריגשי
*מעניקה לדברים קיום לאורך זמן

בשל הכח הרב שיש לדיבור על פני כתיבה, לאורך דורות רבים היה איסור מוחלט להעלות דברי [[תורה שבעל פה]] על גבי הכתב, אך האיסור התבטל משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ובהמשך אף הפך לחיוב{{הערה|1=[https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/244-2.htm כתיבת התורה שבעל-פה - איסור שהפך למצווה], וראו בערך [[הערות התמימים ואנ"ש]].}}.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] התבטא: "מלה הבאה בדבור הוא ברבים, שבכתב - לפני העולם, שבדפוס - לדורי דורות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200760017 אגרות קודש כרך ב אגרת קפד]. אגרות רנ. רעט. אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת תקנח.}}.

==אצל רבותינו נשיאינו==
בזכרונותיו, אדמו"ר הריי"צ מספר גם אודות עצמו, וגם אודות רבותינו נשיאינו שלפניו, על המקום החשוב שתפס העיסוק בכתיבה כבר משחר ילדותם, להתלמד בכתיבה תמה ולהשקיע שעות רבות בהעלאת הדברים על גבי הכתב.

במכתבי ההדרכה לחברי הנהלת ישיבות תומכי תמימים אדמו"ר הריי"צ עמד על הכאב הגדול שיש לו מכך שישנם תלמידים שלא יודעים להביע את עצמם היטב בכתיבה, והורה להקדיש זמן להדריך את התלמידים בכתיבה, הן בהיבט הטכני של יופי הכתב, והן בסגנון הכתב וסידורו התוכן בטעם ודעת{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=485 אג"ק ח"ט אגרת ג'רנד עמוד תנ].}}.

חסידים מספרים שכאשר אחד הבחורים רצה להיכנס ליחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ולא ידע לכתוב בעצמו, אמר לו המזכיר שמי שאינו יודע לכתוב הוא 'חצי בן אדם', וכאשר סיפר זאת לרבי, אמר לו הרבי שהוא טוען שהדבר חמור אף יותר, כיון שיתרון האדם על הבעל חי הוא בזה שיכול לדבר, ובאם נמצאים בריחוק מקום הדיבור הוא על ידי הכתיבה, ומי שאינו יודע לכתוב - אינו יכול להתדבר, וממילא אינו אדם{{הערה|
סיפר הרה"ח ר' הירשל פוקס. מיומן א' החסידים בשם ר' נטע ברכהן. וכן בבית משיח גליון 464.}}.

==זכרונות ימי קדם==
אדמו"ר הריי"צ, וכן הרבי בשנים הראשונות לנשיאותו, עודדו את זקני החסידים להעלות על גבי הכתב את זיכרונותיהם מרבותינו נשיאינו ומחסידים ואת הסיפורים ששמעו בעת ההתוועדויות מזקני החסידים. אגרות קודש רבות נכתבו בנושא זה{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש הרבי חלק ה' עמ' מ. מכתב מד' חשון תש"ג לרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] והרב [[יוסף ויינברג]], ועוד.}}.

באופן פרטי יותר, אדמו"ר הריי"צ מציין בבהעלאת הזכרונות הקדושים מרבותינו נשיאינו יש ג' פרטים במחשבה (להזכיר לעצמו את רגעי הקודש), בדיבור (לספר את הזכרונות בהתוועדויות) ובמעשה - להעלות אותם על גבי הכתב. באמצעות העלאת הזכרונות בשלושת הלבושים, מתקשרים עם לבושי המחשבה הדיבור והמעשה של רבותינו נשיאינו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד צח.}}.

==ראו גם==
*[[אותיות הכתיבה ואותיות החקיקה]]
*[[כתיבה לרבי באגרות קודש]]
*[[כתיבה וחתימה טובה]]
*[[גרפולוגיה]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש]]
*[[הוצאה לאור]]
*[[דיבור]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים כלליים]]