עריכת הדף "
ירושה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''ירושה''' היא כוח של הקרוב משפחה הקרוב ביותר לעמוד במקומו הרוחני והגשמי של המוריש כאשר נסתלק מהעולם. הבן הוא היורש העיקרי, לאחריו הבת, ולאחריהם שאר הקרובים כפי הכתוב ב[[פרשת פנחס]] וב[[מסכת בבא בתרא]] פרק יש נוחלין. ==גדר הירושה== גדרה של הירושה הוא: א) אין שום הגבלה ליורש לירש את נכסי המוריש גם אם הוא תינוק בן יומו, מכיון שהירושה נעשית בדרך ממילא. ב) אין בירושה משום שינוי בעלות אלא היורש עומד במקומו של המוריש ממש. שני גדרים אלו מוזכרים על ידי הרבי בנוגע למצות [[ברית מילה]] שנקראת "בריתו של אברהם אבינו" מכיון שהכוחות של הברית מילה עוברים לכל יהודי בירושה ללא קשר למצבו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 ליקוטי שיחות חלק י', פרשת לך לך]}}. על יסוד מעלה זו ששייכת בעצם לכל המצוות הנקראות ירושה (תורה צוה לנו משה מורשה), ביאר הרבי את מילות ה[[ניגון כאטש מי כודי]] שהינו ניגון וקצר בשפה הבלרוסית{{הערה|שפת [[רוסיה הלבנה]]}}. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת. הרבי מסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, ([[התוועדות]] א'), ה'תשי"ד)}}: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ג]]}}. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ{{הערה|כמאמר חז"ל: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה". וראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"מ טז, א. ב"ב קנו, א.}}. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה. ==בחסידות== {{ערך מורחב|ערך=[[אבות]]}} "אין קוראין אבות אלא לשלושה" - אברהם יצחק ויעקב כנ"ל, כי ענינם של אבות להוריש לבניהם אחריהם. וזאת הייתה עיקר מעלתם של האבות - אברהם יצחק ויעקב, אשר הורישו לבניהם אחריהם עד עולם ירושה נצחית ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. והיינו מלבד מעלותיהם האישיות, הנה עיקר חשיבותם - במה שהורישו לבניהם. וכמו שנאמר ביחס לאברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו וגו'", ועל-שם זה נקראו אבות. הירושה שהורישו האבות לכל בני ישראל; 1. בגלל גודל הביטול שלהם (בחינת מרכבה), על כן זכו להוריש ולהמשיך [[נפש]] [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה]] מעשר ספירות דקדושה - לבניהם אחריהם עד עולם. ובזה הורישו לכל אחד מישראל [[אהבה טבעית]] לה'- המסותרת בתוך פנימיות הלב. [[אהבה]] מסותרת זו שהאבות ממשיכים לכל אחד מישראל, היא בחינת [[חכמה]] שבנפש, שאין ענינה הגיון והשכלה, אלא כח הביטול לה', כי [[אב (חכמה)|אב הוא בחינת חכמה]] שהיא בחינת כח-מה, והוא הכח להיות [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|בטל במציאות]] לה' בבחינת [[יחודא עילאה]]. תכונה זו הורישו האבות לכל אחד מבני האבות הנ"ל, שיוכל גם הוא להיות בטל לה' כמרכבה, ו"חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב". 2. שורש נשמת האבות ואופן עבודתם את ה', הם המידות כנ"ל, אף אלו באים ב[[ירושה]] לכל בני ישראל. [[אברהם]], מידת החסד - "אברהם אוהבי"; [[יצחק]], מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] - "פחד יצחק"; [[יעקב]], מידת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] (רחמים) -"א-לקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי", התכללות חסד ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] כאחד. אופן עבודת ה' במידות אלו - [[אהבה]] יראה ו[[רחמים]] - אפשרי בכל אחד ואחת מישראל, בירושתם מהאבות. 3. האבות התחילו להמשיך ה[[שכינה]] מלמעלה למטה לאחר שנסתלקה ה[[שכינה]] מהארץ לרקיע. ובזה פתחו ב"[[אלפים תורה]]". (על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה בדבר ששת אלפי שנות קיום העולם; אלפיים תוהו, אלפיים תורה ואלפיים [[ימות המשיח]]). סילוק ה[[שכינה]] נגרם עקב חטא [[עץ הדעת]] והחטאים שאחריו, עד שהיה העולם משמש באפילה. אך משבא אברהם התחיל להמשיך (למשוך) את ה[[שכינה]] לעולם ולהאיר, וכן יצחק ויעקב וכו', שהמשיכו להחזיר את ה[[שכינה]] לעולם. כח זה - להמשיך את ה[[שכינה]] למטה, הורישו האבות לבאים אחריהם, כי מעשי אבות סימן לבנים, שמכחם התאפשר ל[[משה רבינו]], לגלות אלקות בתחתונים על ידי מתן תורה. 4. ירושת [[ארץ ישראל]], הורישו לנו האבות לאחר שקבלוה מאת ה' לנחלת עולם. באברהם נאמר: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". "כי את כל הארץ וגו' לך אתננה ולזרעך עד עולם". וכן בברית בין הבתרים נאמר: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" וגו'. ביצחק נאמר: "לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" וגו' "ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". ביעקב נאמר: "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך". בתוקף היותם אבות לעם ישראל, הורישו את [[ארץ ישראל]] לכל אחד ואחת בישראל באופן נצחי, והיינו שכל יהודי בעולם ללא שום הבדל, בכל מקום ובכל זמן, יש לו חלק ונחלה בארץ ישראל, בירושתו מהאבות - אברהם יצחק ויעקב, שקיבלוה מאת ה' כנחלת עולם לעם עולם. ==לקריאה נוספת== *הרב יוסף אנטיזדה, '''ההבדל בין ירושה לצוואה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 6 {{אבלות וימי זכרון}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:האדם וגופו]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אבלות וימי זכרון
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף