עריכת הדף "יעקב יוסף רסקין"

[[קובץ:Sraskin2 1.jpg|ממוזער|הרב יעקב יוסף רסקין]]
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|הרב רסקין עומד מאחורי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]]
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|ממוזער|הרב רסקין [[תקיעת שופר|תוקע בשופר]] אצל הרבי בחודש [[חודש אלול|אלול]] ב[[הזאל הקטן|זאל הקטן]] לאחר תפילת [[תפילת שחרית|שחרית]] ]]
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' ([[תרס"א]] - [[כ' בניסן]] [[תשמ"ו]]) היה [[ברית מילה|מוהל]] ידוע ובעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:יעקב יוסף רסקין כמוהל.jpeg|ממוזער|הרב יעקב יוסף רסקין בעבודתו כ[[מוהל]]]]
נולד בשנת [[תרס"א]] לרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולדבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ושימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].

בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר על טהרת הקודש. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני ש[[יראה|יראת השמים]] היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.

מאז נהיה ר' חיים בן-ציון לחסיד של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מדי שנה, לקראת [[ראש השנה]], ל[[ליובאוויטש]] כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת [[יום הכיפורים]]. לקראת ראש השנה שנת [[תר"ע|עת"ר]], לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-9 יעקב יוסף.

ר' יעקב יוסף למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בין השנים [[תרע"א]]-[[תרע"ז]].

לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום הכיפורים ולימים הראשונים של [[סוכות|חג הסוכות]]. הימים היו ימי [[מלחמת העולם הראשונה]], והרבה מתלמידי בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן ציון דאג, ובעקבות כך נכנסו שניהם ל[[יחידות]]. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא בבויבורסק בתרע"ט (20.6.1919) את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]].

בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.

ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל תינוקות בחשאי. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה.
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.

אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]].

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.

כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא.
חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]].

בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' דוד ברוומן.

לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. הוא התיישב בראשון לציון, ובסוף חייו גר ב[[כפר חב"ד]].

במשך שנים שימש כבעל תוקע אצל הרבי בחודש אלול ולאחר פטירתו ירש את ה'[[חזקה]]' בנו ר' דוד רסקין.

נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*בתו, מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]]
*בנו, הרב [[דוד רסקין]]
*בנו, הרב [[שלום דובער רסקין (לונדון)]]
*בנו, הרב [[יהודה לייב רסקין]]

{{מיון רגיל:רסקין, יעקב יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]