עריכת הדף "יין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[קובץ: | + | [[קובץ:יין בוליביה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכנת יין בבית חב"ד בבולביה לקראת [[ליל הסדר]]]] |
− | '''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם= | + | '''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם=תי|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]]. |
==שמותיו== | ==שמותיו== | ||
− | + | ליין יש עוד כינויים: | |
+ | *תירוש{{הערה|שם=תי}}. | ||
+ | *דם ענבים{{הערה|ויחי מט, יא. דברים לב, יד.}}. | ||
+ | *חמר{{הערה|דברים שם. ישעיה כז, ב.}}. | ||
+ | *עסיס{{הערה|יואל א, ה.}}. | ||
+ | *יין הרקח{{הערה|שיר השירים ח, ב.}} ([[יין#יינה של תורה|וראה לקמן]]). | ||
+ | *שיכר{{הערה|במדבר ו, ג. שם כח, ז. משלי לא, ד-ו. ועוד.}}. | ||
− | + | ==ייצור היין== | |
+ | היין מיוצר בתהליך ממושך הכולל את בחירת הענבים היותר מובחרים, דריכתם, או כיום מעיכתם באמצעים מכנים. לאחר מכן עובר היין תסיסה, אשר בה הסוכרים הופכים לאלכוהול וכו', בתהליך זה משתמשים בשמרים. לאחר מכן מסננים את היין ומעבירים אותו לחביות ליישון. לאחר תהליך זה היין עובר למכירה ולשימוש. | ||
+ | |||
+ | בתהליך ייצורו של ה'''מיץ ענבים''' עוצרים את התסיסה, ולא מאפשרים ליין להפוך לאלכוהולי. | ||
+ | |||
+ | אופן נוסף של ייצור היין הוא בהכנסת צימוקים עם סוכר ומים לתוך כלי, לאחר מספר ימים המים נהפכים ליין. | ||
− | + | לאופני הכנת היין השונים ולשלביהם יש השפעה על דינים שונים. | |
− | |||
− | היין | ||
− | + | ==יין נסך== | |
+ | {{ערך מורחב|ערך=[[יין נסך]]}} | ||
+ | התורה אוסרת להנות מכל "תקרובת עבודה זרה", ולכן יין שהתנסך לעבודה זרה נאסר בהנאה. חכמים גזרו שגם "סתם יינם" של גויים יחשב כיין נסך, כיון ש"סתם מחשבת גוי לעבודה זרה". | ||
− | + | כל יין שגוי נוגע בו נהפך ליין נסך, חוץ מאם הוא פסול לניסוך על המזבח, כגון אם בישלו אותו. | |
− | + | אמנם בנוגע ל[[כוס של ברכה]] יש מחמירים יותר, גם אם היין מבושל. | |
− | |||
==ברכת היין== | ==ברכת היין== | ||
===לפניו=== | ===לפניו=== | ||
− | לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו: | + | לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו: |
+ | {{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן|מרכאות=כן}} | ||
− | באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו: | + | באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו: |
+ | {{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב|מרכאות=כן}} | ||
+ | הלכה זו תקיפה גם כאשר הגיע סוג יין שלישי, וגם כאשר היין השני היה על השולחן בשעת הברכה הראשונה. | ||
− | + | אך לא כאשר היין תסס באותה חבית, גם אם ה"יישון" שלו היה בחבית נפרדת. וכן לא על ברכת היין שלאחר ברכת המזון{{הערה|[[סדר ברכת הנהנין]] פרק יב הלכות יג-כא.}}. | |
===לאחריו=== | ===לאחריו=== | ||
− | אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת | + | אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת: |
+ | {{ציטוט|תוכן=ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן|מרכאות=כן}} | ||
+ | וחותם באמירת: | ||
+ | {{ציטוט|תוכן=ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן|מרכאות=כן}} | ||
===ברכה על ענבים=== | ===ברכה על ענבים=== | ||
שורה 46: | שורה 62: | ||
בנוגע לכמויות המים והצימוקים, אפילו שהמים תססו יחד עם הצימוקים, צריך שהמים לא יהיו יותר משש פעמים כנגד מיץ הצימוקים עצמם. ואם אפשר, ראוי להחמיר שלא יהיו יותר משלוש פעמים. | בנוגע לכמויות המים והצימוקים, אפילו שהמים תססו יחד עם הצימוקים, צריך שהמים לא יהיו יותר משש פעמים כנגד מיץ הצימוקים עצמם. ואם אפשר, ראוי להחמיר שלא יהיו יותר משלוש פעמים. | ||
− | אם עירב דבר נוסף בתערובת היין והצימוקים, אין מברכים עליו בורא פרי הגפן, כיון שספק אם העיקר הוא טעם הצימוקים או הדבר הנוסף. ואין זה כמו הדין{{הערה|סדר ברכת הנהנין פרק ז הלכה ו.}} שאם נתערבו דבש ופילפלין ביין שמכיון שלא נשתנה טעמו לרעה, אין זה משנה את הברכה, כיון שכאן זה עדיין לא יין{{הערה|שו"ת צמח צדק חלק או"ח סימנים כז-כח.}}. | + | אם עירב דבר נוסף בתערובת היין והצימוקים, אין מברכים עליו בורא פרי הגפן, כיון שספק אם העיקר הוא טעם הצימוקים או הדבר הנוסף. ואין זה כמו הדין {{הערה|סדר ברכת הנהנין פרק ז הלכה ו.}} שאם נתערבו דבש ופילפלין ביין שמכיון שלא נשתנה טעמו לרעה, אין זה משנה את הברכה, כיון שכאן זה עדיין לא יין{{הערה|שו"ת צמח צדק חלק או"ח סימנים כז-כח.}}. |
==כוס של ברכה== | ==כוס של ברכה== | ||
+ | {{ערך מורחב|ערך=[[כוס של ברכה]]}} | ||
בשל חשיבותו של היין, בו משתמשים בכדי ל"קדש" את שבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבניין בית בישראל: | בשל חשיבותו של היין, בו משתמשים בכדי ל"קדש" את שבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבניין בית בישראל: | ||
− | *[[קידוש]] | + | *[[קידוש]] |
− | + | *[[הבדלה]] | |
− | + | *[[ארבע כוסות]] ב[[ליל הסדר]] | |
− | + | *[[חופה]] | |
− | + | *[[שבע ברכות]] | |
− | + | *[[ברית מילה]] | |
− | + | *[[פדיון הבן]] | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | כמו כן, בסיומה של סעודה כאשר [[ברכת הזימון|מברכים בזימון]], מברך המזמן על כוס של ברכה. | |
− | + | אחד מסוגי הנדרים הוא ה[[נזיר|נזירות]], אשר בו האדם פורש מן היין ושאר חלקי הגפן למשך תקופה ממושכת. | |
− | |||
− | |||
− | + | ==ניסוך היין== | |
+ | {{ערך מורחב|ערך=[[ניסוך היין]]}} | ||
+ | בבית המקדש, לאחר הקרבת קרבנות התמיד והמוספים, היו מנסכים כמות מסוימת של יין על המזבח. הכמות הייתה משתנת על פי סוג הקרבן, והכמות שהקריבו ממנו. | ||
− | + | כאשר היו מנסכים את היין, היו מתחילים ה[[לויים]] באמירת שירה, כיוון ש"אין אומרים שירה אלא על היין". | |
− | == | + | ==עץ הדעת ועץ החיים== |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות "[[עץ הדעת]]" היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא{{הערה|ראה ב"ר פי"ט, ה. זח"א לו, א. קצב, א. זח"ב רסז, ב. זח"ג רלו, א.}}: {{ציטוטון|אשכול של ענבים סחטה לו}}. | אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות "[[עץ הדעת]]" היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא{{הערה|ראה ב"ר פי"ט, ה. זח"א לו, א. קצב, א. זח"ב רסז, ב. זח"ג רלו, א.}}: {{ציטוטון|אשכול של ענבים סחטה לו}}. | ||
מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם: | מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם: | ||
− | *עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים{{הערה|[[הצמח צדק]] מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ"ע.}}. | + | *עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים {{הערה|[[הצמח צדק]] מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ"ע.}}. |
*עץ החיים הוא ענבים ירוקים. | *עץ החיים הוא ענבים ירוקים. | ||
− | דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז"ל ש"הרואה ענבים אוכמין ב[[חלום]] - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו"{{הערה|ראה ברכות נו, סע"ב. מדרש [[ | + | דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז"ל ש"הרואה ענבים אוכמין ב[[חלום]] - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו"{{הערה|ראה ברכות נו, סע"ב. מדרש [[תהילים]] קכח, ד. זח"א קצב, א. זח"ב קמד, א.}}. |
===יין המשכר=== | ===יין המשכר=== | ||
היין האדום שהוא "עץ הדעת" מורכב מ"טוב ורע". דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות: | היין האדום שהוא "עץ הדעת" מורכב מ"טוב ורע". דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות: | ||
− | או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק{{הערה|זכריה ט, יז.}} "ותירוש ינובב בתולות", ש"הרגיל ביין, | + | או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק{{הערה|זכריה ט, יז.}} "ותירוש ינובב בתולות", ש"הרגיל ביין, אפי' לבו אטום כבתולה - יין מפקחו"{{הערה|[[בבא בתרא]] יב, ב.}}, מפני שהוא "משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה"{{הערה|רש"י ד"ה ותירוש - יומא עו, ב.}}. |
או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש"וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו"{{הערה|נח ט, כא.}}. וכמו כן, חז"ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים ל[[סוטה]] כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של [[בן סורר ומורה]] הוא שתיית יין מופרזת. | או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש"וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו"{{הערה|נח ט, כא.}}. וכמו כן, חז"ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים ל[[סוטה]] כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של [[בן סורר ומורה]] הוא שתיית יין מופרזת. | ||
− | הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}: | + | הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}: |
* כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}. | * כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}. | ||
* ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח. | * ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח. | ||
שורה 161: | שורה 108: | ||
===יין המשמח=== | ===יין המשמח=== | ||
− | היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא "[[עץ החיים]]" | + | {{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}} |
+ | היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא "[[עץ החיים]]". | ||
− | + | יין זה מכונה גם "יין המשומר", כיון שכאשר חוה סחטה אשכול ענבים בחטא עץ הדעת, היא סחטה רק אשכול ענבים אדומים, אך לא ענבים ירוקים (חוורין). מיין זה ישתו לעתיד לבוא ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]]. | |
− | |||
− | יין | + | ==נכנס יין יצא סוד== |
+ | ענינו של יין הוא גילוי, ולכן כש"נכנס יין, יצא סוד", שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70). | ||
− | + | דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת. | |
− | |||
− | === | + | ===יינה של תורה=== |
− | {{ | + | {{ערך מורחב|ערך=[[יינה של תורה]]}} |
+ | פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. ועל כן מכונה היין גם כן "יין הרקח". | ||
− | + | וכך כותב השל"ה{{הערה|שער האותיות (פד, ב). | |
− | + | ומביא שם ראיה מסנהדרין (לח, רע"א) אגברו חמרא אדרדקי; שבת (סז, ב) רע"ק עשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס כו'. ועוד.}}: שזה שמצינו "קדושים אשר בארץ.. ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות.. היתה כוונתם בזה לש"ש כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא ומתוך כך אומרים ד"ת על השלחן הרבה מאד וכפליים לתושי'.. דמתוך שמחה מגלה החכם רזי התורה.. כי ברבות השמחה יתחזק הכח השכלי שיש בנפש ואז הוא יותר מוכן לגלות תעלומות חכמה.. נכנס יין יצא סוד.. שע"י משתה היין יצאו ד"ת הנקראת סוד כו'". | |
− | |||
− | |||
− | ועל | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
+ | באופן זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.}} מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין. | ||
− | == | + | ===אהבת ה'=== |
− | + | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא לאהבת ה' הטמונה בלבו של היהודי. | |
− | אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה ו[[ביטוש]] עצמיים (ולא | + | אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה ו[[ביטוש]] עצמיים (ולא ע"י אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - [[ערלת הלב]], ואז יכולה להתגלות אהבת ה'. |
כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה': | כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה': | ||
שורה 203: | שורה 144: | ||
*[[לחיים]] | *[[לחיים]] | ||
*[[תקנת המשקה]] | *[[תקנת המשקה]] | ||
− | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
שורה 210: | שורה 150: | ||
* ספר הליקוטים ערך יין. | * ספר הליקוטים ערך יין. | ||
* לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים. | * לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים. | ||
− | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62945 היין החב"די המפורסם ביותר] - סיור מצולם במפעל המייצר את יין ברטנורא שבהשגחת הרב [[גרשון מענדל גרליק]]{{וידאו}} - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62945 היין החב"די המפורסם ביותר] - סיור מצולם במפעל המייצר את יין ברטנורא שבהשגחת הרב [[גרשון מענדל גרליק]]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
− | *[http://chabad.info/ | + | *[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A7%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8/ מה עושה בקבוק קוקה קולה ב[[התוועדות]] של הרבי?] {{אינפו}} |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
− | |||
− |