עריכת הדף "יחיאל הלל אלטשולר"

רבי '''יחיאל הלל ב"ר דוד אלטשולער''' מיאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון".

הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות מפורטוגל ספרד, נכד [[רש"י]] הקדוש{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7409&hilite=07582eaf-4fd8-4613-9f1a-990d4f14a7b4&st=הלל+אלטשולער&pgnum=93 קנת סופרים (עמ' 93)]}}.

== חשיבות ספרו אצל רבותינו ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר: {{ציטוטון|אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו}}{{הערה|1=ב[[ספר השיחות]] [[תרצ"ז]] עמוד 158 - כאן בתרגום מ[[אידיש]].}}.

הרבי אמר פעם, כי {{ציטוטון|הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' - איני יודע מאיזו סיבה - הוא גם סיפר שאת שיעור [[התהלים]] היו לומדים לעיתים עם פירוש ה'מצודות'}}{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק טו, עמוד 504 - כאן בתרגום מ[[אידיש]].}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו אמר{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"ו]] עמוד 8 - כאן בתרגום מ[[אידיש]].}}: {{ציטוטון|הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'}}{{הערה|1=ראה בהערות שם, ש'הרבי' היינו [[אדמו"ר הזקן]]. אבל החוקר הרב [[יהושע מונדשיין|מונדשיין]] כותב, כי נראה יותר שהכוונה ל[[אדמו"ר הצ"צ]] או ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.}}

למי ששאל את הרבי למה מזכיר רבות את פירושיו של המצודת דוד והמצודת ציון, השיב הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&hilite=b8dccc5a-6e6c-471c-8424-ee05f8fd1671&st=אור+החיים אגרות קודש חלק, כ, שנת תשכ"א (143.)]}}:

{{ציטוטון|ולהערתו אודות מה שהוזכר במכתבי או בדברי פירוש מצו"ד ומצו"צ, הוא על יסוד מה שבתורת ה[[דא"ח]] מובא פירוש זה כמה וכמה פעמים. ונוסף על שלאו מילתא זוטרתי היא שנלמד פירוש זה ב[[חיידר|חדרים]] המסורתיים בם למדו דורי דורות תינוקות של בית רבן, שחיו חייהם לאחרי כן מתאים להתורה והמסורה}}.

==הקשר למשפחת [[רבותינו נשיאינו]]==
במשך השנים היה מקובל כי רבי [[שלום שכנא (אבי אדמו"ר הצמח צדק)]] היה צאצא של מחברי פירושי המצודות, ודרכו [[רבותינו נשיאינו]] הינם מיוחסים לדוד גם בן אחר בן (נוסף לייחוסם דרך [[אדמו"ר הזקן]], אבי [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|אימו]] של ה[[צמח צדק]]){{הערה|ראו [[ימי מלך]] חלק א' עמוד 19. ושם צויין ל[[ספר הצאצאים]] עמוד 95 ואילך, לספר [[בית רבי]] (התורגם לאידיש) מדור הצמח צדק, ול[[די אידישע היים]] [תשל"ט]] גיליון 78 עמוד יב. וראה גם [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] עמוד קעט.}}.

המקור לכך הם דברי הרב [[ישעיהו הורביץ (צפת)|ישעיהו הורביץ]] קרוב משפחתו של אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|1=בן הרב אשר יחזקאל, בן הרב ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצמח צדק, בספרו 'עדן ציון' עמ' קסא.}}: {{ציטוטון|שמעתי מאדוני אבי זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] [[נח אלטשולר|הרב ר' נח]], היה שם כינוי משפחתו אלטשולער כי היה מגזע הרב-הגאון ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער מקהילת-קודש יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד}}.

אך בדורנו ערער אחד החוקרים על קביעה זו, כי בעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת [[תקנ"ג]] (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצמח צדק, ומופרך לומר שזקנו של הצמח צדק היה "מגזעו". אך יתכן שהרב הורביץ שמע מאביו רק ששם משפחתו של ר' נח היה 'אלטשולער', והשאר נוסף מדעתו. אפשרות נוספת היא, שהוא היה קרוב משפחתו של המצודת דוד, וזהו כוונתו "שהיה מגזע בעל המצודת דוד"{{הערה|1=
ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" על ידי ר"א שישא שי' (ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20264&st=הלל+אלטשולר&pgnum=627&hilite=e4ad8100-01fb-426c-abcb-9656a2a6d4a2 קובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך]).}}. וכך כותב גם הרב [[יהושע מונדשיין]] בכמה מקומות{{הערה|[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=872&cat=11&haoro=1 טבת תשס"ד]. הערתו ל[https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20פלדמן%20מונדשיין%20בית%20רבי.pdf מהדורה החדשה] של [[בית רבי]] (עמוד 39).}}. הוא מוסיף שכמה פעמים דיברו [[רבותינו נשיאינו]] בשבח חיבור המצודות, ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=872&cat=11&haoro=1 בעל המצודות ורבותינו הקדושים]''', בתוך [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [https://drive.google.com/file/d/1xEssp5MI8yp-M41LGtd1pctWYd8AAaDl/view?usp=sharing גיליון תתעב]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אחרונים]] [[קטגוריה:פוסקים]]