עריכת הדף "חמש מאות"

{{מספר}}
המספר '''500''' (בגימטריה ת"ק) מופיע בתורת הנגלה, ובכמה ביאורים (שונים) בחסידות.

==בתורת הנגלה==
הגמרא בחגיגה{{הערה|יב ע"ב.}} דורשת על הפסוק "חצבה עמודיה שבעה"{{הערה|משלי ט א.}} שאת העולם מקיפים [[שבעת הרקיעים|שבעה רקיעים]], ובהמשך{{הערה|יג ע"א.}} מציינת{{הערה|המפרשים מסבירים שאין לזה מקור כתוב, אלא הלכה למשה מסיני הייתה בידם.}} ש"מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה{{הערה|על פי הפשט מהלך אדם בינוני ביום אחד 40 מיל (כ40 קילומטר), ומהלך שנה הוא המרחק שהיה עובר אילו היה הולך כך משך שנה שלימה.}}, ועוביו של רקיע מהלך חמש מאות שנה וכן בין כל רקיע ורקיע".

==בחסידות ובקבלה מובאים כמה ביאורים למספר ת"ק==
===א. ת"ק - שורש שבעת הרקיעים===
אם כי שבעת הרקיעים הם גשמיים, יחד עם זאת אינם הגשמיות ה"רגילה" אלא [[רקיעים#הגשמיים| מזוככת ומעודנת יותר]], והם משתלשלים מעניינם הרוחני של '''עיקר''' המידות (חסד עד הוד).

ביאור העניין{{הערה|שם=אוה"ת|אוה"ת שמות ל-לא, ועיין באוה"ת תהלים שצ"ג.}} מיוסד על מאמר העץ חיים{{הערה|שער כ"ט פרק ח' ועוד.}} "בינה עד הוד אתפשטת". היינו,  כשם ששכל (שהוא עניין רוחני) יכול להוליד רק דבר רוחני (רגש, אך לא להוליד ילדים בגשמיות) כך השפעת ספירת ה[[בינה]] מתפשטת רק עד מידת ה[[הוד]]. ומזה משתלשל בעולמות, שהגשמיות הזכה וה"רוחנית" יותר משתלשלת מחמש המידות (וכפי שכל אחת מהן כלולה מכל הספירות הרי הן ת"ק).

אבל תכלית הכוונה אינה בעולמות הרוחניים (אצילות, בריאה, יצירה ועשיה) ואפילו לא ברקיעים הנעלים (שהם הרוחניות שבגשמיות), אלא בעולם הזה הגשמי. וכשם שלידת ילדים נעשית דוקא ע"י שהאיש (בחינת יסוד) מתייחד עם האישה (בחינת מלכות), כך הארץ הגשמית נבראת דוקא ע"י יחוד ספירות היסוד והמלכות. וזהו{{הערה|שם=אוה"ת}} "הלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם"{{הערה|קה"ר פ"ז, א (ב(.}}. היינו, פנימיות האלוקות (הקב"ה) נמשכת ("הולכת") למטה (לקנות לו שם) דוקא ע"י מידת היסוד.

===ב. ת"ק - גימטריה כתף===
{{ערך מורחב|ערך=[[כתף]]}}
בצד האחורי של הראש נמצא מוח הדעת, ומתחתיו שתי הכתפיים. עניין זה בגוף משתלשל מכך שדעת הוא שורש שני הקוים דימין ושמאל - חסד וגבורה. ושתי בחינות אלו (שתי ה"כתפיים" של הדעת) נמצאות ב[[דעת עליון ודעת תחתון|דעת תחתון]], למעלה יותר - בדעת ד[[אריך אנפין]], ולמעלה  יותר בדעת ד[[עתיק]].

שתי כתפיים אלו כלולות כל אחת מהן מחמש{{הערה|חמש חסדים שבקו הימין: חסד שבחסד, חסד שבגבורה וכו' עד חסד שבהוד. וחמש גבורות שבצד השמאל גבורה שבחסד, גבורה שבגבורה וכו' עד גבורה שבהוד.}}, אלא שלמעלה (באריך אנפין ובעתיק) הן בבחינת גדולה ולכן הם חמש '''מאות''' – ת"ק.

וזהו "חמש עשרה אמה קלעים לכתף"{{הערה|שמות כז יד.}} שהיה במשכן{{הערה|ד"ה לא היו ימים טובים לישראל, חמישה עשר באב תשמ"ז.}}: המשכן רומז לגילוי שיהיה לעתיד לבוא, שאז שם ה' יהיה פעמיים י-ה (ולא כמו עכשיו, ששתי האותיות האחרונות הן ו-ה). והעניין בזה, זה שהיום יכולות הקליפות לקבל חיות מאותיות ו-ה הוא משום שלא מאיר בהן האלוקות שלמעלה מעולמות, אבל לעתיד לבוא יאירו בהן "כתפין דעתיק" ואז הן יהיו באותה דרגה כמו שתי האותיות י-ה (וזהו "ביום ההוא '''יהיה''' ה' אחד"{{הערה|זכריה יד ט.}}, שלעתיד לבוא יהיה ה' שתי פעמים י-ה).

[[עבודת השם|ובעבודת ה']] הוא התפילה, שעניינה הכללי הוא המשכת הדעת במידות{{הערה|אוה"ת בראשית, ויחי עמ' 1992.}}

===ג. ת"ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות===
גודלו של הר הבית (ת"ק אמה על ת"ק אמה){{הערה|משנה מידות ב' א'.}} רומז{{הערה|זוהר בשלח קס"א ע"ב.}} למלכות דאצילות{{הערה|הכוללת בתוכה כל הבחינות שהיו בבית המקדש: הר הבית, שערים, עזרות, לשכות, מזבח וכו' עד לקודש הקודשים וארון הברית.}}.

ומבואר בזה{{הערה|ד"ה ויאמר לו יהונתן תשל"א.}}, שמלכות היא על דרך משל דיבור האדם. כשם שבדיבור ישנם שני הופכים{{הערה|שמצד אחד הוא מגלה את השכל והרגש אך מצד שני לא אותם עצמם אלא רק "הארה" והתפשטות מהם.}} כך גם בספירת המלכות: מצד אחד היא מצמצמת את האלוקות ומעלימה אותה מהנבראים, אך מצד שני כל הגילויים בעולמות וגם עצם קיומם הוא רק על ידה. והנה, בחינת הגילוי שבמלכות היא עניינו של דוד ובחינת ההעלם שבה נרמזת במספר ת"ק הכלול בשמו של יהונתן{{הערה|ועל ידי העבודה בתורה עבודה וגמילות חסדים מחברים את שתי הבחינות וממשיכים גילוי אלוקות בעולם.}}:

יהונתן הוא אותיות יה"ו – נת"ן. יה"ו הם שלוש האותיות הראשונות בשם ה' (שכנגד חכמה, בינה ומידות), ונתן (בגימטריה '''ת"ק – ה' פעמים מאה''') רומז לה' האחרונה - מלכות.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]