עריכת הדף "
חמישים
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{מספר|שם=מספר חמישים}} חמישים מורה על הגילוי הכי גדול שיהיה לעתיד לבא "'''נ'''' פלאות<ref>"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו '''נפלאות'''" מיכה ז, טו.</ref>" - גילוי [[עצמות ומהות א"ס ב"ה]] - גילוי [[שער הנו"ן]] מה [[חמשים שערי בינה]]<ref>שיחת ש"פ שמות, ה'תשט"ז, תו"מ ע' 15. ועוד.</ref>. חמישים שנה נקראים [[עולם]]. מהזמן שלאחר הכניסה כיבוש וחלוקת [[ארץ ישראל]] עד סוף זמן [[בית המקדש הראשון]] וכמו כל [[לעתיד לבוא]] קיימו מצות ה[[יובל]], שלאחר מחזור של שבע פעמים [[שמיטה]] היה יובל. === גמטריא === * "ים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[חמשים שערי בינה]], כי [[ספירת הבינה|בינה]] עם ענינה ים. * "כל" מהפסוק<ref>תהילים קמה, יג.</ref> "מלכותך מלכות '''כל''' עולמים" - ב[[גימטריא]] חמישים, המורה על [[נ' אלפים יובלות]]. == חמישים בתורה == * חמישים מכות ל[[מצרים|מצריים]] ב[[קריעת ים סוף|ים סוף]]<ref>לרבי יוסי הגלילי, "מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר, ויאמרו החרטומים אל פרעה ''אצבע'' אלקים היא, ועל הים מה הוא אומר, וירא ישראל את ''היד'' הגדולה אשר עשה ה' במצרים . . כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמישים מכות.</ref>. * חמישים אמה, רוחב [[תיבת נח]]. * חמישים יום של [[ספירת העומר]], [[מתן תורה]] היה ביום החמישים. * שרי חמישים<ref>יתרו יח, כא-כה.</ref>. * חמישים אמה, גובה העץ שרצה [[המן הרשע]] לתלות את [[מרדכי היהודי]] עליו, ונתלה בו. * חמישים איש רצים לפניו. * אחד מחמישים - תרומה עין בינונית. * אחד מחמישים - שרצו לצאת מ[[גלות מצרים]]<ref>מכילתא בשליח יג, טו. נתבאר בשיחת ש"פ תזריע, ה'תשכ"ה, תו"מ ע' 241.</ref>. * מי שחייב מיתה בידי שמים מת קודם חמישים שנה. * בן חמישים לעצה<ref>אבות פ"ה מכ"ב (ויש גירסא אחרת (בן חמישים לשיבה) ראה תקו"ז תכ"א (נו, א). מאורי אור מערכת ז אות לד.</ref>. === אצל ה[[צמח צדק]] === אדמו"ר הריי"ץ סיפר<ref>סה"ש תרצ"ו ע' 137 ואילך. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ס"ע קעא ואילך.</ref> אודות הצמח צדק שביום ראשון דחג השבועות הי' אצלו "אַ נגלה טיש". – הסדר היה שהרבנים ומורי הוראה שלא היו יכולים להשאיר את קהילותיהם לחג הפסח או לחג הסוכות, בגלל ריבוי השאלות כו', היו רגילים לבוא לליובאוויטש לחג השבועות. בעת הסעודה החלבית היו הרבנים מציעים בפני הצמח צדק שאלותיהם בעניני הלכה, ובמשך חמישים רגעים היה הצמח צדק משיב על כל שאלותיהם. {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מספרים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:מספר
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף