עריכת הדף "
חזיר
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''חזיר''' הוא בעל חיים ממין יונק, שחי בטבע בעדרים וכולל תת-סוגים שונים. התורה מתייחסת לחזיר כמאוס במיוחד, הן בהקר ההלכתי, והן כסמל לתכונות רעות ושליליות הגלומות בו, וכן על פי סודות התורה כשהוא מסמל את מלכות אדום והרומאים. ==בהלכה== מלבד האיסור הכללי על מאכלות אסורות, מצווה התורה במפורש בנוגע לאכילת חזיר: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ויקרא יא, ז. דברים יד, ח|תוכן=וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם{{ש}}וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ.}} למרות שמבחינה הלכתית אין הבדל בין איסור אכילת חזיר לשאר מאכלות אסורות, הוא הפך במשך השנים לסמל של מאכלות אסורות והוא משוקץ ומתועב במיוחד. מלבד איסור אכילה, אסרו [[חז"ל]] גם את עצם גידול החזירים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|משנה בבא קמא ז, ז.}}, בעקבות מעשה שאירע שבזמן המצור של מלכי בית חשמונאי זה על זה, מידי יום הצרים מבחוץ העלו כבש בתיבה וכנגד זה הורידו להם תיבה של מטבעות, ויום אחד העלו חזיר בתיבה במקום כבש, על מנת למנוע מהם את המשך הקרבת הקרבן, ובאמצע הדרך נעץ החזיר את צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה{{הערה|בזה עצמו ישנה מחלוקת בין הרמב"ם המפרש שהחזיר הוא דוגמא בלבד בשל העובדה שהיה מצוי לגדל אותו בעדרים, אך יש המפרשים שדווקא חזיר וכלב '''מפני שהזיקן מרובה ומצוי''', וב[[שולחן ערוך]] (חושן משפט תט, ב) נפסק האיסור בנוגע לחזירים בלבד.}} === החזיר כחיה מגונה === שלמה המלך משתמש בחזיר כסמל לחיה מגונה ומכוערת: "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר - אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם"{{הערה|משלי יא, כב.}}. בשל העובדה שהחזיר מתפלש בצואה ואף אוכל צואה כמזון{{הערה|כלשון חז"ל "פי חזיר כצואה עוברת דמי", וראו בהרחבה יותר במורה נבוכים חלק שלישי פרק מ"ח.}}, נאסר להתפלל בתוך ארבע אמות של חזיר{{הערה|ברכות כה, א.}}. חז"ל אומרים "עשרה קבים נגעים ירדו לעולם ט' נטלו חזירים ואחד כל העולם"{{הערה|קידושין מט, ב.}}. בשל העובדה שהחזיר הפך לסמל מגונה כל כך, בקהילות רבות נוהגים שלא לקרוא לחזיר בשמו, ולכנות אותה בשם "דבר אחר"{{הערה|על יסוד הגמרא שבת קכט, א}. פסחים ג, ב. ועוד.}}. === החזיר כדימוי לאישים ואומות === בשל העובדה שהחזיר [[סימני כשרות|מפריס פרסה]], אך לא מעלה גרה, ואופן שכיבתו היא הושטת פרסותיו קדימה בצורה שנראית כהבלטה של סימני הכשרות שלו בעוד שהוא עצמו אינו כשר, הוא מהווה בחז"ל משל למי שנוהג בצביעות, דוגמת [[עשיו]]{{הערה|רש"י בראשית כו, ד: "עשו היה נמשל לחזיר שנאמר "יכרסמנה חזיר מיער", החזיר הזה כשהוא שוכב, פושט טלפיו לומר: "ראו שאני טהור!" כך אלו – גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים. כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת יד בעליהן ומענה אותן, כשהיה בן ארבעים אמר: "אבא – בן ארבעים שנה נשא אשה, אף אני כן".}}, ובעקבות כך, גם האומות שיצאו ממנו, הרומאים ומלכות אדום{{הערה|[[ילקוט שמעוני]], תהלים, רמז תתל, ועוד.}}. ==החזיר לעתיד לבוא== {{ערך מורחב|ערך=[[עתיד חזיר להטהר]]}} בספרי [[הראשונים]], מופיע בשם חז"ל אגדה כי עתיד החזיר להיטהר לכשיבוא משיח ולהיות מותר באכילה (בספרי חז"ל המצויים בידינו לא נמצא מקור לזה, אך כיון שהדברים מופיעים בספרי גדולי הראשונים, נחשבים למוסמכים). הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], וגם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות. בתורת החסידות מבוארת המשמעות הרוחנית הפנימית של ביטול טומאת וקליפת החזיר לעתיד לבוא. ==בתורת החסידות== בדרך כלל מבואר בחסידות שדרגת ה[[קליפה]] של חזיר היא [[קליפת נוגה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7128&st=&pgnum=78 מאורי אור מערכת ח אות ו].}} בקליפה זו עצמה היא השורש והמקור היונק את החיות מהקדושה, זה הסיבה שהחזיר מפריס פרסה, משום שעניין הפרסה הוא ה"פתח ומקור לחיצונים" לקבל יניקה מקדושה{{הערה|שם=תקס"ז|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32911&st=&pgnum=339 ספר המאמרים תקס"ז עמוד שכ"ח].}} ולכן היא ראש ומקור ל[[ג' קליפות הטמאות]], משום שהיא ה[[ממוצע]] בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות לגמרי לתת לה חיות.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\46\3\B0563.tif&ilIF=G&ilSC=50 התוועדויות תשמ"ו חלק ג עמוד 563].}} ומצד זה ניגודה של קליפת חזיר לקדושה גדולה יותר אפילו מג' קליפות להיותה שורש היניקה והראש לכל חיות הקליפה.{{הערה|שם=תנש"א|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\51\1\B0352.tif&ilIF=G&ilSC=50 התוועדויות תנש"א חלק א עמוד 352 ובהערות]}}וכן מצד "קרבתה" אל הקדושה להיותה "ראש" שממנה ראשית היניקה היא מנגדת ומרשעת יותר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&st=&pgnum=242 אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט].}}. בפרשת מאכלות אסורות, מונה התורה ארבעה חיות והחזיר הוא הרביעי מביניהם, ובחסידות מבואר ששלושת הבעלי חיים הראשונים הם כנגד שלושת קליפות הטמאות, והחזיר שהוא הרביעי, הוא כנגד קליפת נוגה. אדמו"ר הצמח צדק מבאר בפרטיות יותר שבתוך קליפת נוגה - הנקראת גם בשם 'סטרא אחרא' כמבואר בתניא - היא בעיקר הדרגה התחתונה שבה, שהיא השורש לירידה למטה יותר לעולמות שתחתיתה עד לרע גמור של ג' קליפות הטמאות{{הערה|אור התורה ויקרא (הוספות) רלט.}}. ===שורשו=== על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר{{הערה|"תהלים פ, יד.}}: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של [[שבעים שרים דנוגה]] הוא מדרגת "יער" שהוא עולם ה[[מלאכים]], שהם מקבלים שפע אלוקי מ[[שבע המידות דאצילות]] (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע'{{הערה|שם=תקס"ז}}). שה[[מלאכים]] להיותם מציאות נרגשת הם מקור ל[[יניקה]] לקליפות. ולעתיד בעת הבירור תתבטל אפשרות זו ולא יהיה יניקה לקליפה. (מ"יער" יעשה "עיר אלוקינו"){{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/30b.htm לקוטי תורה פרשת ראה ל, ב].}}{{הערה|ראה בספר המאמרים תקס"ז שם שמשמע שמפרש הפסוק הנ"ל אודות הזמן של דלעתיד לבוא על אופן ביטול היניקה.}} ===בעבודת ה'=== כאמור לעיל, החזיר מסמל את הצביעות, לא רק שמסתיר את רשעתו אלא מדגיש את צדקתו, והוא הדרגה הגרועה ביותר שברע שיתכן שתהיה בנפש האדם. החיסרון והקושי ב"רע הנעלם" הוא הקושי לזהותו ולהלחם בו, והמלחמה בו ובירורו ארוך ומייגע ביותר. זו גם הסיבה ש[[גלות]] האחרונה היא גלות אדום ונמשכת ריבוי שנים. היות ואופן הגלות וההסתר בזמן גלות אדום היא של רע הנעלם ועיקר העבודה היא בבירור רע זה. ==ראו גם== *[[יער]] ==קישורים חיצוניים== *'''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58827&pgnum=252 ספר הליקוטים - ערך 'חזיר']''', כרך האות חי"ת עמוד רמז *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2285919 החזיר ביהדות: סיפור של סלידה עמוקה עם עתיד מבטיח]''' {{בית חבד}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] [[קטגוריה:בעלי חיים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף